סיכום בתנ"ך: מלכים ב' פרק ב' 22-1
מתוך: סיכומים בתנ"ך: מלכים ונביאים
בפתיחה של פרק ב' בספר מלכים ב' המחבר מקדים ומספר על אליהו שעלה בסערה השמימה.
אליהו מופיע ונעלם בפתאומיות ומסתוריות. אליהו ברגעיו האחרונים רוצה להתבודד אך אלישע מתוך אהבה לא רוצה להשאירו לבד . שלש פעמים מנסה אליהו להפטר מאלישע ואלישע לו מסכים " חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ". אלישע הולך אחרי אליהו מגלגל לבית אל , ליריחו ובסוף לירדן. עוקבים אחר מסע זה בני הנביאים שיודעים כי ה' עומד לקחת את אליהו.
מלכים ב', ב' – פסוקים 8-7 – נס חציית הירדן ע"י אליהו . 50 איש מבני הנביאים עומדים וצופים על אליהו ואלישע. אליהו מכה במים באמצעות אדרתו והמים נחצים , באמצע יבשה , משם שניהם עוברים.
לפני שנפרד אלישע מאליהו מבקש ממנו בקשה:"ויהי נא פי שניים ברוחך אלי" (9).אלישע רואה עצמו כבכור תלמידיו של אליהו ומבקש לקבל עדיפות , שרוח הנבואה תשרה עליו , ותהיה כפולה (כפולה מזו של שאר בני הנביאים או כפולה מזו השורה על אליהו).
תשובת אליהו : רק ה' יכול לממש בקשה כזו.
אליהו קובע אות לאלישע (10) – אם יראה את אליהו נלקח השמימה , זה האות שה' נענה לבקשתו , ואכן אלישע זכה במה שרצה.
עליית אליהו השמיימה :באופן פלאי ומסתורי ,באמצע שיחה עם אלישע נעלם אליהו.
"…והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם , ויעל אליהו בסערה השמיימה ".(11).
מוטיבים של אש ורוח אפיינו את אישיותו לאורך כל הספורים עליו , וכך גם בפרידתו.
אלישע רואה את אליהו עולה השמיימה .
רוח הנבואה מועברת לאלישע(15-12).
אלישע אבל על כך שאליהו עוזב אותו "והוא מצעק אבי אבי …ויחזק בבגדיו ויקרעם .."
הנביא מכונה אב , ותלמידיו בנים – בני הנביאים. אליהו מכונה גם "רכב ישראל ופרשיו" מפני שהיה מגן ומושיע רוחני לישראל.
"וירם את אדרת אליהו אשר נפלה…"- הרמת האדרת מסמלת את הפיכת אלישע לנביא,ואת העברת רוחו של אליהו לאלישע.
אלישע באמצעות האדרת חוצה את הירדן בדיוק כפי שעשה אליהו."ויראו בני הנביאים…נחה רוח אליהו על אלישע…"(15).
בני הנביאים מקבלים את אלישע כמנהיגם ומשתחווים לו.
מלכים ב', ב' – פסוקים 8-7 פסוקים 18-16 בני הנביאים מבקשים לחפש את אליהו "…פן נשאו רוח ה' וישליכהו באחד ההרים או באחת הגאיות…"(16).
אלישע משלים עם פרידתו מאליהו.
סיפור נס ריפוי מי הירדן ע"י אלישע (מלכים ב', ב' – פסוקים 8-7 22-19).
אלישע מבצע נס לעיני העם , עקב מצוקתם.
אנשי יריחו מתלוננים כי מי המעיינות אינם ראויים לשתיה וממיתים את התושבים .
אלישע שופך מלח מצלוחית למקור המים "כה אמר ה' רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת "(19).
רשימה מלאה של כל הסיכומים בתנ"ך