מבוא לתושב"ע: הלל ושמאי

מבוא לתושב"ע: הלל ושמאי

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: מבוא לתורה שבעל פה

הלל ושמאי הם הזוג האחרון של תקופת הזוגות.

כוחו הרוחני של הלל : סוכה כ' א.

הגמרא משווה את הלל לעזרא שניהם יסדו את התורה בזמנם : "שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה חזרה"

תקופתו של הלל : שבת ט"ו. שושלת הלל היו בנשיאות מאה שנה לפני חורבן הבית .

זמנו של הלל : ספרי זאת הברכה.

נמנה הלל בין ארבה אישים משה , הלל , רבן יוחנן בן זכאי , רבי עקיבא , שהנהיגו את העם במשך ארבעים שנה ולפי זה הלל משמש בנשיאות מ- שלושים לפני הספירה עד עשר לאחר הספירה .

תקנתם של הלל ושמאי: שבת י"ד:.

הלל ושמאי המשיכו במפעל הזוגות לגזור גזירות על טומאה וטהרה  א. גזרו טומאה על הידיים .

מחלוקת של הלל ושמאי : שבת ט"ו..

הגמרא מונה שלושה מחלוקות בין הלל ושמאי והמשותף לשלושתם שנחלקו בשיעורים ומידות, הלל ושמאי החלו לעסוק בהגדרות לרשמיות של  כמות אכילה וכמות מים הפוסלים מקווה וכדומה .

ההבדל בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה , בתורה שבכתב ישנם מושגים הגונים ומתבקשים ותורה שבעל פה נותנים הגדרות רשמיות ומכאן נובע העיסוק המעמיק בהגדרות ובשיעור המדויק .

הרב קוק במאמרו למהלך האידיאות מסביר את הסיבה מדוע החלו לעסוק בהגדרות רשמיות

פרופסור גילת בספרו "פרקים בהשתלשלות הלכה " מביא ראיות רבות נגד שיטת הרמב"ם ששיעורין הם הלכה למשה מסיני

עוד קשה על הרמב"ם שלשטתו אין מחלוקת בהלכה למשה מסיני והרי אנחנו מוצאים מחלוקות רבות בשיעורים .

יסודות מדרשי הלכה : תוספתא סנהדרין פרק ו' הלכה י"א.

הלל קובע כללים ויסודות למדרשי הלכה והם שבעה מידות של הלל, כמו כן הוא מניח את הכלים המתודיים למדרשי הלכה ובכך הוא דומה לעזרא שהניח את יסודות תורה שבעל פה ברשימה של הלכות ותקנות שלא הופיעו בתורה שבכתב .

תחילת מדרשי הלכה: ירושלמי פסחים פרק ו' הלכה א'.

מוזכרים שלושה מדרשי הלכה הראשונים של הלל שהוא מיישם אותם הלכה למעשה.

מדרש מלשון " דרוש אחיך איתך"- לחפש להעמיק.

תקנות הלל: שביעית פרק ט' משנה ג',ערכין פרק ט' משנה ד'.

א.     פרוזבול .

ב.      המוכר בית בעיר חומה.

פרוזבול : מקביל למוסר שטרותיו לבית דין ,לכאורה  תקנת פרוזבול היא ניצול פרצה בחוק התורה שהחובות יושמטו

הלל עמד על רוח התורה ( הטעם ) ולא עמד על רשמיות ההלכה , מכיוון שמגמת התורה לעזור לעניים

על ידי מצוות השמטת כספים ( חובות) נוצר מצב ההפוך ממה שהתורה ביקשה לעשות  ,ולכן הלל הזקן

"משמר את הערך ולא את ישום ההלכה הרשמית בלבד" .

המוכר בית בעיר חומה : יכול לגאול את ביתו עד שנה , בתחילה היה הקונה נעלם לקראת סוף שנה כדי שהמוכר לא יוכל לגאול את הבית ,אז תיקן ההלל שהמוכר יכול להפקיד את כסף הגאולה בבית דין .

המאבק על פסיקת ההלכה : ביצה כ':, שבת י"ז .

הצורך לפסוק הלכה מתבטא לראשונה בימי הלל ושמאי בגלל שבשני המקורות מתואר מאבקים קשים לעניין הבוצר לגת וסמיכה ביום טוב .

מינויו של הלל לנשיא גרסות הבללי והירושלמי :

בבלי פסחים ס"ו., ירושלמי פסחים פרק ו' הלכה א'.