כלכלת ישראל: עתידה של הצמיחה הישראלית

האם הצמיחה הישראלית היא בת קיימא?

האם הצמיחה יכולה להימשך לאורך זמן, והכוונה היא למובן הסביבתי. בנושא קיימות למשל. EFP–ecological foot print–כל אדם שחי משאיר אחריו תביעת רגל סביבתי, והיא שונה מאדם לאדם. מדד זה מצביע על זה שאנחנו כל הזמן צומחים, אך גם השטח שאנחנו צורכים גדול יותר. לפי מדד זה הצמיחה לא יכולה להתקיים לטווח הארוך, כי משאבי הטבע בסופו של דבר יגמרו. לכן, מושג זה רלוונטי מאוד לשאלת קיומה של הצמיחה.

מה מגדיל את הצמיחה, תמ"ג?

· ריבוי טבעי
תעסוקה. התעסוקה מתחלקת לשלוש. בתור התחלה, רק חלק מכלל האזרחים נמצאים בגילאי עבודה, אך מתוך גילאי העבודה הם לא בכוח העבודה. אם אתם מחפש עבודה הוא נחשב בכח העבודה. על מנת לפתח את התעסוקה יש ליצור מקומות עבודה למשל. המדינה כבר לא פותחת מיזמים חדשים, אך עליה לעודד השקעות. היא יכולה להגדיל את מקומות התעסוקה

ככל שההשתתפות בכל העבודה גדולה יותר הצמיחה גדולה יותר. על המדינה לעודד את ההשתתפות בכח העבודה. יכולה לעשות זאת דרך ההשכלה, לעומת DDD, אם אין לך השכלה זה סוג העבודה שלך- מלוכלך, מסוכן ועוד משהו.

השכלה ß ערך מוסף גבוה.
חדשנות.
השקעות, תנאים נוחים לעסקים.
תשתיות.

אם כך, על מנת ליצור צמיחה בתעסוקה החברה תלויה בעיקר בריבוי טבעי, השכלה, תשתיות ושירותים פיננסיים אשר נותנים מענה ליצרנים.כוחות אלו תלויים אחד בשני. על מנת ליצור צמיחה יש לקיים את כל הפרמטרים. הרבה מאוד מהצמיחה הכלכלית בישראל ובעולם מבוססת על חדשנות. החדשנות באה לידי ביטוי בביו-טכנולוגיה, בנושא התקשוב והננו-טכנולוגיה.

בישראל יש כח אדם הנחשב משכיל, ובנוסף הישראלים מאופיינים בשאיפה לחדשנות. הרבה מאוד המצאות ופתרונות חדשים.

אם נסתכל על המדינות עם התמ"ג לנפש הגבוהים ביותר, ניתן לראות סיבות שונות כמו תעשיית תרופות מפותחת או מדינת מסחר (כמו הולנד למשל).

ישראל, נמצאת במלכוד המדינות הקטנות המפותחות– אין אפשרות להתחרות במדינות האחרות על בסיס השכר הנמוך (של העובדים, שטח, שכר) כמו למשל סין (מפותחות). מדינות קטנות מתקשות לגייס את ההון הדרוש על מנת להשיג הישגים שיעמידו אותם בחזית הטכנולוגיה.

השאלה היא כיצד ישראל יכולה לייצב את עצמה בתוך המלכוד הזה. מדינות בסדר גודל דומה מתמודדות עם אותו המלכוד: הולנד, בלגיה ואירלנד. מדינה קטנה, על מנת לשמור על פיתוחה הייחודי בתחום מסוים, צריכה לעבוד בנישות (לא כמו ארה"ב שיכולה להתפתח גם וגם וגם וגם..). ההולנדים מיתגו את עצמם כ"שער הכניסה" לאירופה.

מדינות כמו ארה"ב ויפן הן מספיק גדולות וחזקות על מנת לפתח את הפתרונות שלהם, מדינות קטנות משתפות פעולה. מנסות למשוך משקיעים מבחוץ, לפתח חברות רב-לאומיות, ולמכור את מה שיש למדינה להציע. ישראל מוכרת למשקיעים כח אדם משכיל, יכולת חדשנות. החסרונות של ישראל הם בעיה הביטחון והמרחק.

להולנדים, יש את פיליפס למשל. חברה רב לאומית. לבלגיה יש את הלגו והנובו (מייצרת אינסולין).

חברה רב לאומית בעצם מחברת את המדינה לעולם- חברה שפעילותה היא בכל העולם. אם מדינה היא נתונה במלכוד הגודל הקטן, היא זקוקה מאוד לפיתוח החברות הרב לאומיות על מנת לשמור על פיתוחה.

איך ישראל יכולה לצמוח למרות היותה נתונה במלכוד "המדינות הקטנות המפותחות":

ישראל כמעט ולא מייצאת מוצרי צריכה (כמו אוכל למשל). לעומת זאת, תשומות ייצור הם מוצרים ושירותים שהולכים ליצרנים ולא ללקוח סופי. למשל, במגדל העמק יושבים מפעלים של טאוור (מייצרת צ'יפים למחשבים), נילית (מייצרת חוטים). רוב החברות בישראל מייצרות תשומות ייצור, זאת מאחר וישראל יקרה מדי על מנת להתחרות בסינים למשל.

בהתייחס למושגים הבסיסיים:

התמ"ג לא אומר לנו בין כמה אנשים הוא , וממה הוא נוצר. כלומר, זהו נתון שיש לקחת אותו בעירבון מוגבל.

התמ"ג לנפש יודע להגיד לכמה אנשים הוא מתחלק, אך לא אומר כמה הוא יכול לקנות. לכן יצרו את התמ"ג לנפש מנורמל, אך הוא לא מראה איך החלוקה בין האנשים.

לכן, המציאו את מדד ג'יני.

מדד ג'יני:מדד ג'יני מצביע על חלוקת ההכנסה בין העשירונים באוכלוסייה. אם הקו המצביע על החלוקה ישר, משמע שהחברה שוויונית. ככל שהקו קעור יותר, החברה היא פחות שוויונית. מדד ג'יני הוא הפער בין עקומת לורנץ לבין קו ה-45 מעלות, כאשר העקומה חופפת לקו ה45 מעלות מדד ג'יני הוא אפס. ככל שעקומת לורנץ מתרחקת מקו ה45 מעלות הפערים גדולים יותר ומדד ג'יני קרוב יותר למספר 1.

נניח שהשאיפה היא לשפר את השוויון בהכנסות, ההנחה לא מובנת מאליה. ישנם כלים שונים להתמודדות עם הפער בהכנסות. ביניהם, המס הפרוגרסיבי.

מס' פרוגרסיבי: מדרגות מס. ככל שאתה עשיר יותר אתה משלם יותר מיסים, ככל שאתה עני יותר אתה משלם פחות. בנוסף, שיטה נוספת היא לאזן את סל המוצרים. מה אפשר לקנות עם הכסף שנשאר? סל מוצרים בסיסי שממומן ע"י המדינה ומאפשר גם לאלו שההכנסה שלהם נמוכה יותר לרכוש אותו. גם מס הכנסה שלילי (תוספת שכר ממס הכנסה בתנאי יציאה לעבודה) היא דרך להקטין את מדד ג'יני.

מדד הפיתוח האנושי, HDI:

נראה שישראל במצב יחסית טוב- תוחלת החיים ארוכה יחסית, וגם ידיעת הקרוא וכתוב במצב טוב. מדד הפיתוח האנושי (Human Development Index, HDI)הינו מדד להשוואת רמת התפתחותן של מדינות שונות. המדד הוא אמצעי מקובל למדידת רמת חיים. המדד משקלל שלושה פרמטרים: תוחלת חיים, רמת השכלה ורמת חיים (לפי הכנסה לנפש). ערכי המדד נעים בין 0 (רמת הפיתוח הנמוכה ביותר) ל-1 (הגבוהה ביותר).