פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : טיעונים נגד תורת הזהות הפסיכופיזית – סיכום
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!
טיעונים נגד תורת הזהות מתוך הטעות הקטגוריאלית – סיכום
- א. הסבירו מהן התנגדויות הטעות הקטגוריאלית לתורת הזהות.
ב. תנו לפחות דוגמא אחת לביקורת כזו על תורת הזהות.
א. הטעות הקטגוריאלית פירושה התייחסות לדבר מסויים כאילו הוא מקטגוריה שהוא לא שייך לה, למשל: המלחמה ירוקה.
ההתנגדויות הקטגוריאליות לתורת הזהות מנסות לקחת את המשתמע מהזהות הנטענת בין מצבי מח למצבים נפשיים, ולהראות שהיא כורכת בחובה התייחסויות שלוקות בטעות הקטגורית. תבנית הטיעון יהיה שמאחר ש"אם X שווה ל-Y, הרי כל תכונה של X היא תכונה של Y וכל תכונה של Y היא תכונה של X", אם נציב את זה בתורת הזהות (כלומר: X=מצבי נפשי, Y=מצבי מח) יצאו לנו ייחוסים כלפי מצבים נפשיים שלוקים בטעות קטגוריאלית (כלומר, שלא ניתן כלל לומר אותם עליהם, והם לא יכולים להיות נכונים, ולא רק שהם שגויים), וכן הפוך – תכונות שנייחס למצבים פיזיקליים וילקו גם הן בטעות קטגוריאלית.
ב. ביקורת אחת היא מייחוס ערך אמת למצבים נפשיים, והטעות הקטגוריאלית בייחוס ערך אמת למצבים פיזיקליים. ביקורת שניה היא מייחוס מקום במרחב למצבים נפשיים. שתי ההתייחסויות לכך יבואו בשתי השאלות הבאות.
- א. יש הטוענים כנגד תורת הזהות הנפשית מוחית שהיא כרוכה בטעות-הקטגוריאלית של ייחוס ערכי אמת למצבים מוחיים. הסבירו את הביקורת.
ב. כיצד יכול תומך תורת הזהות לענות על ביקורת זו?
א. לפי הביקורת הזו, יש ערכי אמת למצבים נפשיים (למשל, האמנתי שראש הממשלה הוא X היא או אמת או שקר). כעת, אם המצבים הנפשיים זהים למצבי מוח (פיזיקליים), אזי גם להם יש ערך אמת. אבל זה מוזר – לא ניתן לומר שיש לשולחן הכתיבה שלי מצב אמת, אז מה נשתנה מצב המח (שגם הוא אינו אלא אובייקט פיזיקלי)?
ב. תומך תורת הזהות יכול לענות על הביקורת בשתי דרכים:
- דרך קלה: איננו יודעים עדיין איך להסביר את זה, והבעיה היא לא רק של התיאוריה שלנו – גם התיאוריות המקבילות (דואליזם) לא יודעות להסביר איך יש ערך אמת למצבים נפשיים. (זאת מאחר שהבעיה נעוצה בכך שהמצבים הנפשיים כוללים טענות, שהן מופשטות, ולא מובן איך מצבים פיזיקליים קונקרטיים ולא מופשטים מכילים טענות מופשטות שכאלה. אלא שלא ברור באותה מידה איך מצבים רוחניים מחזיקים בטענות מופשטות שכאלה).
- דרך קשה: להציג תיאוריה למכוונות שתסביר איך מצבים חומריים כמצבי מח עשויים לבטא טענות.
- א. יש הטוענים כנגד תורת הזהות הנפשית מוחית שהיא כרוכה בטעות-הקטגוריאלית של ייחוס מיקום מרחבי למצבים נפשיים. הסבירו מדוע.
ב. העריכו את מידת הצלחתה של ביקורת זו.
א. כפי שאמרנו, לפי תורת הזהות מצבים נפשיים זהים למצבי מח. לפי זה יוצא שיש למצבי נפש מיקום מרחבי (בין שתי האוזניים שלנו, למשל). הטענה היא שמיקום מרחבי הוא תכונה שלא ייתכן לייחס למצבי נפש, וכל ייחוס כזה יפול ב'טעות קטגוריאלית' – של ייחוס תכונה למושא שאינו יכול כלל לקבל את התכונה הזו, כי הוא מקטגוריה שונה.
ב. מידת ההצלחה של ביקורת זו היא חלקית, שכן היא לא מספקת טיעון מספק לשאלה למה זה לא הגיוני שלמצבים נפשיים תהיה תכונה של מיקום מרחבי. הם אומרים טיעונים כמו "זה לא סביר שהפחד שוכן 3 ס"מ מאוזני הימנית", ולא מנמקים מדוע. הקושי הזה מתעצם כשלוקחים בחשבון שהזהות לפי תורת הזהות היא סינטתית, כלומר, שהיא לא אומרת שלמצב נפשי חייבים להיות מאפיינים מרחביים, אלא רק שזה אכן כך בעולמנו.
