טיעונים בעד תורת הזהות הפסיכופיזית

פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : טיעונים בעד תורת הזהות הפסיכופיזית

מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים

סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!

טיעונים בעד תורת הזהות

טיעון מתוך הפשטות

זה טיעון שהוא באמת נורא פשוט.

יש עקרון ששמו "התער של אוקהם". אוקהם היה פילוסוף במאה ה-14, שנתן ציווי כללי, שנוסח כ"אל תרבו בישים". כשמנסים להבין מה הוא ניסה לומר, עולה הטענה הבאה:

כאשר לפנינו מס' תיאוריות, עלינו לבחור את אותה תאוריה שממעיטה בישים והסברים. אם שתי התיאוריות מסבירות בצורה זהה את התופעה, עלינו לבחור את החסכונית שבהן – הן מבחינה אונטולוגית, הן מבחינה הסברית.

עקרון התער של אוקהם הוא יוריסטי, מנחה. זה לא הוכחה, אלא עקרון מנחה לבחור בין תיאוריות מתחרות. זו רק המלצה. לכן זה קצת חלש.

מצד שני, זו הנחה מאוד רווחת. זו ההנחה הראשונה בטיעון שלנו.

ההנחה השניה, היא שיש מתאמים נפשיים מוחיים.

ההנחה השלישית אומרת שתורת הזהות מצליחה להסביר את המתאמים בצורה פשוטה יותר מהתיאוריות המתחרות (שנאלצות להרבות בישים רוחניים והוספת אינטראקציה ביניהם).

מכאן קצרה הדרך למסקנה – תורת הזהות נכונה.

הטיעון המסודר:

1. עקרון הפשטות של אוקהם ("התער של אוקהם").
2. הנחת קיומם של מתאמים נפשיים-מוחיים.
3. לפי תורת הזהות אפשר להסביר מתאמים ללא צורך להניח את קיומם של מצבים נפשיים בנוסף על מצבי מח.

לכן,

תורת הזהות מספקת את ההסבר הפשוט ביותר – ולכן היא אמתית – מצבי נפש אינם אלא מצבי מח.

טיעון מתוך הסיבתיות

1. יש אינטראקציות פסיכו פיזיות.
2. מצבים פיזיקליים יכולים לעמוד באינטראקציה רק עם מצבים פיזיקליים אחרים (או: מצבים פיזיקליים אינם יכולים להיות באינטראקציה עם מצבים לא פיזיקליים).

לכן,

מצבים נפשיים אינם אלא פיזיקליים.

אבל, איך נבסס את הנחה 2?

נבחן את כל האופציות לפיהן מצבים פיסיקלים כן עומדים באינטראקציה סיבתית עם מצבים שאינם פיסיקלים – ואז נפסול אותם כבלתי סבירים/בלתי קוהרנטיים.

זהו טיעון על דרך האלימינציה (השלילה) כדי להוכיח שהאפשרות היחידה להסביר סיבתיות פסיכופיסית היא להניח זהות בין מצבי נפש למצבים מוחיים.

ניקח את כל האופציות הדואליסטיות, ונראה שהן לא מתיישבות. שהן לא סבירות, לא קוהרנטיות וכו'. אם נפסול את כל הדרכים הדואליסטיות לאינטראקציה הפסיכו-פיזית, ותורת הזהות כן מסבירה בלי בעיה את הסיבתיות, נגיע לכך שרק תורת הזהות היא הנכונה (כי היא היחידה שמסבירה את הסבתיות הפסיכופיזית). אנו נפסול את ההסברים הדואליסטיים על דרך האלימינציה.

נבחן את כל האופציות (בלי להכנס לפרטים, שיש להשלים בסעיף 5 ביחידה):

1. אפיפנומנליזם: לא עוזר לנו, כי אז מצבים נפשיים משוללי כח סיבתי.

2. סבתיות יתר: שתי סיבות מתחרות (נפשית/רוחנית ופיזיקלית) מובילות לתולדה הפיזיקלית.
3. שרשרת סיבתית מעורבת (פיזיקלי-פיזיקלי-נפשי/רוחני-פיזיקלי) מובילה לתולדה.
4. שיתוף סיבתי (גם סיבתי וגם נפשי/רוחני מובילה לתולדה).

אנו לא נכנסים לטיעון, אבל זו קריאת הכיוון שלו. הרעיון הוא לפסול את כל ההסברים הסיבתיים האפשריים לאינטראקציה הפסיכופיזית מלבד הזהות.

(אגב, תוך כדי הדיון אחד עולה המושג בממ"ן "הפער הפיזיקלי". זה נמצא באופציה של שרשרת סיבתית מעורבת).

   1. אם אלו הן האופציות היחידות מלבד תורת הזהות;

   2. אם פסלנו את כולן;

   3. אם תורת הזהות כן יכולה להסביר אינטראקציה פסיכופיסית

הרי שתורת הזהות אמיתית (מ.ש.ל)

(כיצד פסלנו את האופציות הדואליסטיות? קראו בסעיפים 5.2-5.3)