פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : דוגמאות לגישת הביהביוריזם הפילוסופי
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!
יישום של העקרונות הביהביוריזם הפילוסופי – דוגמאות:
- למשל, כשאנו אומרים "למשה כואב הראש" כל מה שאנו אומרים הוא שמשה גונח, מעווה את פניו, כששואלים אותו הוא אומר "כואב לי הראש", הוא מבקש מים ואקמול, קובע תור לרופא, נשכב ומכבה את האור וכיוב'….המונח "כאב" אינו אלא ביטוי-מקוצר לרשימת דגמי ההתנהגות הללו שביחד מכוננים את מה שזה אומר להיות במצב נפשי (כאב, לפי הדוגמא שלפנינו).
הטענה היא שכשאנו מדברים במושגים נפשיים, ניתן לתרגם את כל מה שאנחנו אומרים לשפה של התנהגות. המונח 'כאב' הוא רק ביטוי מקוצר לרשימה של התנהגויות שאנשים מתנהגים בהם. המונח כאב הוא לא יישות קיימת שאנו מתייחסים אליה, אלא רק שם קיצור לאוסף מורכב של דגמי התנהגות.
- כשאנו אומרים שעכברוש מצפה למזון במקום L, מה שאנו אומרים הוא, שאם (1) נמנע ממנו מזון, (2) הוא אומן על שביל P, 3) הוא נמצא עתה על שביל P, 4) שביל P חסום עתה ויש שבילים אחרים המובילים משביל P ואחד מהם מוביל ישירות למקום L – אזי העכברוש ירוץ לאורך השביל המוביל למקום L.
- לומר שאן רוצה לצאת לחופשה באיים הקאריביים זה לומר ש: (1) אם תישאל, האם היא רוצה לצאת לחופשה באיים הקאריביים, היא תשיב בחיוב, (2) אם יינתנו לעיונה חוברות נופש של ג'מייקה ויפן, היא תתבונן תחילה בחוברות של ג'מייקה, ו-(3) אם יינתן לה ביום שישי הקרוב כרטיס טיסה לג'מייקה, היא תטוס, וכו'
יודגש, מצב נפשי אינו ביטוי של התנהגות. המצב הנפשי הוא הוא ההתנהגות. זה אולי נראה מוזר, והעמדה אכן לא מקובלת, אבל יש כאן יסודות חשובים להמשך.
המצב הנפשי הוא ההתנהגות. עוד מעט נכניס עידון מסויים לעמדה הזאת, בשאלה האם מצב נפשי חייב בהכרח להוביל להתנהגות.
- 2. לפי הביהביוריסט הפילוסופי אין שני דברים – הרצון (או ההאמנה, הכוונה, הכאב וכו') מזה, וההתנהגות מזה: כל מה שזה אומר שמישהו רוצה/מאמין/מרגיש וכו',זה ההתנהגויות הללו. אין בנפשיות משהו מעבר להתנהגויות הללו: מצבי נפש הם דגמי התנהגות
[ניתן להסביר את זה עם שתי נקודות משעשעות:
– WYIWYG – what you see is what you get – מה שאתה רואה (התנהגות) זה כל מה שיש. אין משהו מעבר לזה.
– פורסט גאמפ – stupid is what stupid does. דבריה של אמו של פורסט ע"ה מתחברים לתפישה הביהייביוריסטית – חכם הוא מי שעושה מעשים חכמים, וטיפש הוא מי שעושה מעשיים טיפשיים. זו ההגדרה. אין שני דברים שונים – המעשים הללו הם ההגדרה.]
