פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : רקע לגישת הביהביוריזם פילוסופי
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!
הקדמה
היחידה השלישית של "פילוסופיה של הנפש בתקופתנו" עוסקת בביהייביוריזם (או ביהביוריזם פילוסופי/לוגי/אנליטי).
מבחינה היסטורית, אנו מתייחסים לגישה זו דווקא עכשיו, כי זו תגובת הנגד הראשונה (במאה ה-20) לגישה הדואליסטית. נימוק נוסף, שהיא פחות היסטורי ויותר רעיוני, הוא שלמרות שהגישה עצמה נזנחה יחסית מהר אחרי הגיבוש שלה, טמון בה חידוש תיאורטי חשוב ומשמעותי, שאומץ על ידי עמדות אחרות בהמשך. לכן ננסה להבין את היסוד הזה, ומה היה נכון בגישה הזו, למרות שהיא נדחתה.
נושאים עיקרים לדיון להלן:
- נתוודע אל העמדה המכונה "ביהביוריזם פילוסופי" (או ביהביוריזם לוגי, או ביהביוריזם אנליטי, או בקיצור לענייננו "ביהביוריזם").
- נתחקה אחר המוטיבציות והרקע לגיבושה.
- נבין את עיקרי העמדה הזו
- נבחן כמה ביקורות נגדה.
בספרי הקורס נושאים אלו מופיעים בעיקר בסעיפים 3-4.
עיקרי העמדה של הביהביוריזם הפילוסופי
נתחיל משתי קביעות שיעסיקו אותנו בהמשך ומהוות את התשתית לעמדת הביהביוריזם הפילוסופי:
- המונחים הנפשיים (המונחים שמציינים מצבי נפש כגון "כאב", "האמנה", "רצייה", "דיכאון" וכיו"ב) זהים למונחים שמציינים דגמי התנהגות (ונטיות התנהגותיות).
- מצבי נפש אינם אלא דגמי התנהגות (ונטיות התנהגותיות).
אלו הם עיקרי עמדת הביהייביוריזם הפילוסופי. ברגע שנבין מה ההשלכות של שתי הקביעות הללו, הבנו מהו הביהייביוריזם הלוגי. ברגע שנבין מה הביקורת שניתן למתוח על הקביעות הללו, נבין אותו אפילו יותר טוב.
אבל, לפני שנתחיל להסביר את הקביעות הללו, נעבור לדיון על הרקע להתפתחות הגישה הזו.
הרקע לגיבושו של הביהייביוריזם הפילוסופי
נדבר על מוטיבציה לגיבוש הביהייביוריזם הפילוסופי. המוטיבציה הזו היא 'חוץ-פילוסופית', כלומר היא באה מתוך הסביבה האינטלקטואלית של הפילוסוף, ולא מתוך הפילוסופיה עצמה, וזה הביהייביוריזם הפסיכולוגי.
המוטיבציה השניה עליה נדבר היא ביקורת "הטעות הקטגוריאלית" של גילברט רייל על הדואליזם, ביקורת ממנה הוא חילץ בהמשך נוסח מסויים של ביהייביוריזם.
ניתן עוד טיעון בעד הביהייביוריזם הפילוסופי מתוך "טיעון הטעות", מה שישלים את התמונה של הרקע לביהייביוריזם הפילוסופי.
