תרבות פופולרית – סיכומים: תרבות עממית ותרבות עילית
ראה סיכום קורס מלא: תרבות פופלרית – סיכומים
סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)
אפיון של תרבות כ"פופולרית" מתעצב על דרך ההנגדה עם תרבות שאינה פופולרית. כיצד מבחינים בין תרבות פופולרית לתרבות שאינה כזו ומהם המושגים המנוגדים למונח הזה?
מתוך מה צמחה התרבות הפופולרית? כנגד מה היא מובחנת?
הטענה הרווחת בלימודי התקשורת הוסוציולוגיה היא שהתרבות הפופלרית צמחה מתוך ההבחנה בין תרבות עממית לתרבות עלית. את ההבחנה ניתן לתמצת בשורת האנאלוגיות הבאות:
עממי/אליטיסטי = נמוך/גבוה = תרבות בע"פ/תרבות בכתב = גוף/רוח
מתי הובחנה תרבות "עממית" (folk) מתרבות "עלית"?
ההבחנה בין תרבות עממית ותרבות עילית התפתחה כנראה ממצב קודם. האם היה מצב קדמון שלא היו בו סוגים שונים של תרבות, אלא תרבות אחידה? יש על כך עדויות חלקיות ומועטות ולא ניתן לקבוע באופן חד משמעי.
מושגים חשובים במאמר "תרבות עממית ותרבות עילית – אשליית הניגודים" של אסתר ורוברט כהן:
התמיינות תרבותית – עממי, אליטיסטי, פופולרי. אליאס דיבר על תהליך של תירבות. על כך שהתרבות הופכת יותר מעודנת. זה מתבטא למשל בתרבות האכילה (שימוש בסכין ומזלג). זה יצר סממן של בידול תרבותי בין תרבות נמוכה לגבוהה, וכך החל תהליך של התמיינות תרבותית, והתרבות הפכה למשהו שמבחין בין מעמדות.
תיוג ושמירת חומות: מי קובע את הגבולות התרבותיים ועל סמך מה? בכל פעם שיש התמיינות נוצרים גבולות. אלה לא רק גבולות תיאוריים אלא גם שיפוטיים; תרבות גבוהה נחשבת יותר מתרבות נמוכה. מי קובע את הגבולות ואת ההון התרבותי המיוחס לכל תופעה? אפשר לנתח את זה משני כיוונים בסוציולוגיה:
גישת התיוג – זאת גישה ביקורתית. ניתוח כזה שואל למי היו אינטרסים בקביעת הגבולות, ומטיל ספק באובייקטיביות שלהם.
גישת שמירת החומות – זאת גישה פונקציונאלית. לפי גישה זו, מה שמוגדר כתרבות גבוהה הוא בהכרח דורש הכשרה ומתוחכם יותר. כלומר, ישנם קריטריונים אובייקטיבים על פיהם ניתן למיין תופעות כתרבות גבוהה או נמוכה. תפקידם של שומרי החומות הוא להגדיר מה יכול להיכנס לגבולות התרבות הגבוהה. דוגמה לכך הוא תפקידם של מבקרי מסעדות
