השאלה למה ניתנת הסכמה היא שאלה הנוגעת להיקף כל אקט של הסכמה. אם אני מסכים שתשאיל את מכוניתי, אני מאשר לך לנהוג בה אך איני מעביר את זכויות הבעלות ולרוב איני מרשה לך להשתמש במכונית לתקופה בלתי מוגבלת ולא לשימושים מסוימים כמו למשל מכונית מילוט בשוד. רבות ממגבלות אלו צריכות להיות מובנות כנשלטות ע"י הבנות בלתי-רשמיות של שימוש, אינני צריך להגיד לך לא לעבור על החוק עם המכונית. אך יכולים להיות חילוקי דעות. לא אמרתי שלא תיקח את המכונית מחוץ למדינה כאשר השאלת אותה, אך ציפיתי שתבקש רשות לכך. כל מצב, תוצאה או פעולה אליה הסכמנו היא לפיכך מוגבלת בדרכים שנוכל לצפות מכל אדם הגיוני המבין את ההבנות הבלתי-רשמיות להכיר בהן. יש להדגיש כי הבנות אלו אינן שולטות בשאלה האם האדם הסכים או לא אלא למה הסכים. ישנה השאלה של האם בעשותו דבר אחד אדם מסכים לדבר אחר והאם ההיקש מאחד לאחר נגזר מהבנות. נבחן זאת בהמשך.
צריך להיות ברור שכאשר אני מסכים לדבר מה, אינני מסכים להשגתו בכל דרך. אם אני מסכים למין עימך, אינני מסכים בכך לפעילות המינית שאולי תעדיף ולכל סוג של מגע. מאידך, היה מקובל להאמין כי אישה שנישאה ומימשה את נישואיה הסכימה לכל מגע מיני עתידי עם בעלה מה שתמך בסירובו עד לאחרונה של החוק להכיר באונס במסגרת הנישואים. יש לכך מרכיבים נוספים, אך הרעיון של הסכמה לפעילות מינית עתידית על סמך אקט בודד של הסכמה לנישואים הוא בעל השפעה.
קטע זה הוא תרגום מתוך ספרו של דיויד ארצ'רד – "הסכמה מינית"
