סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: התפיסה כתהליך עיבוד מידע
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
התפיסה כתהליך עיבוד מידע
מערכת התפיסה משתמשת במידע כבחומר הגלם שלה ולכן בהעדר השתנות ושונות בגרייה ייפגם תפקודה. שדה תפיסה הומוגני שלא חל בו כל שינוי נקרא גנצפלד. בהעדר השתנות במידע אין התהליך הקוגניטיבי יכול להתקיים. דוגמה לתופעת גנצלד היא עיוורון שלג המתרחש כאשר נמצאים בשדה שלג לבן והומוגני, לוקים בעיוורון שלג שאינו עיוורון פיזיולוגי.
דימוי מיוצב – דימוי מיוצב (ניטור תנועות העיניים ומניעת שינוי בגרייה לאורך ציר הזמן) על הרשתית מושג באמצעות מתקן מיוחד. וכך, תנועת העין אינה משפיעה על מיקומו של הגירוי על הרשתית והוא נשאר קבוע. בעקבות יצירת דימוי מיוצב על הרשתית מתקבלת חווית תפיסה שבה דוהים הצורה והצבע בתוך שניות אחדות, כלומר הדימוי החזותי נעלם. בעוד שגירויי השמיעה משתנים מעצם טבעם, הגירוי החזותיים לעיתים קבועים ועל כן על מערכת הראייה להניע אותם באופן מלאכותי באמצעות תנועות העיניים. תופעה זו ממחישה גם כן את התבססות תהליכי התפיסה על שונות בגרייה.
חסך חושי – נוגע למצב של העדר מוחלט של גרייה חיצונית ואילו חסך תפיסתי נוגע למצב שבו קיימת גרייה חיצונית אך היא הומוגנית. (כגון שמיעת רעש לבן שהוא רעש מונוטוני אחיד ובלתי משתנה). גרייה הומוגנית או חוסר בגרייה מונעים מידע ממערכת התפיסה, ופוגעים בתפקודה. הנבדקים דיווחו על קשיים ביכולתם למקד קשב, בחשיבה לוגית וביכולת הריכוז ואף דמיונות שווא. הסבר אחד לתופעה זו מתבסס על תיאורית העוררות של הב שטוענת כי במצב של חסך חושי או תפיסתי יורדת רמת העוררות מתחת לרמה הנדרשת לתפקוד יעיל ועל כן ישנם שינויים בתפיסה ובפעילות הקוגניטיבית. יתכן שתופעת דימוי שווא היא ניסיון של המערכת להגביר את רמת העוררות באמצעות גרייה עצמית. אפשר לראות זאת בתופעות כגון: גנצפלד, דימוי מיוצב, חסך חושי וחסך תפיסתי.
מחקרים העוסקים בחקר החסך צריכים להתמודד עם כמה בעיות מתודולוגיות כגון: לא קיים חסך חושי מוחלט, הבחנה בין השפעות הציפיות דל הנבדק לגבי השפעת החסך לבין ההטמעה הטהורה של החסך עצמו וכן העובדה שמדידת השפעות החסך מחייבת ביטול תנאי החסך עצמו.
