סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: הוכחות נוירופיסיולוגיות התומכות במודל הדו-שלבי לזיכרון
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
הוכחות נוירופיסיולוגיות התומכות במודל הדו-שלבי: הזיכרון לטווח קצר בחולי אמנזיה נשמר למרות הפגיעה החמורה בזיכרון לטווח ארוך. חולים בסינדרום הזיכרון לטווח קצר מראים דפוס דיסוציאציה הפוך מזה של חולי אמנזיה ואצלם הזיכרון לטווח קצר פגוע אך לא הזיכרון לטווח ארוך, לפיכך הדיסוציאציה הכפולה הנוירופסיכולוגית מהווה עדות חזקה לנכונותו של המודל הדו שלבי לזיכרון. עפ"י המודל הדו שלבי קיים קושי להסביר את הפגיעה רק בזיכרון לטווח קצר ללא הארוך שכן ע"מ שהמידע יכנס לזיכרון לטווח ארוך עליו לעבור תחילה בזיכרון לטווח קצר. ההנחה היא כי הזיכרון לטווח קצר בנוי משני מרכיבים שמיעתי וחזותי כך שחולים בסינדרום הזיכרון לטווח קצר נפגעו רק במרכיב הפונולוגי אך לא במרכיב החזותי ולכן מידי יכול להיכנס לטווח ארוך דרך המרכיב החזותי בלבד נהוג לכנות את הגרסה הזו "זיכרון עבודה". ביקורת: ראשית, לעולם לא נוכל להסתמך על דפוס הפגיעות בקרב חולים כדי ללמוד בוודאות על מערכת הזיכרון אצל אדם בריא. שנית, אפילו אם אפשר להסתמך על חולים הרי שהדפוס המקובל ובפרט החלוקה בין זיכרון חזותי ושמיעתי מצריך ניסוח מחדש של המודל הסטנדרטי.
