מונחים בפסיכולוגיה פיזיולוגית: רצפטור
הגדרה: רצפטור – בהגיעו לעבר השני של המרווח הסינפטי נקלט הנוירוטרנסמיטר באתרים מיוחדים הנקראים רצפטורים או קולטנים המצויים על פני ממבראנת התא הבתר סינפטי. הנוירוטרנסמיטר נקשר לקולטנים אלה להרף עין ולאחר מכן משתחרר. די בקשירה זמנית זו בכדי לגרום לתגובה ביולוגיות בתא הבתר סינפטי. הקולטנים לטרנסמיטר מצויים רק באזור הסינפסה. לכל נוירוטרנסמיטר יש רצפטור ייחודי לו. התנאי להתפתחות תגובה בתא הבתר סינפטי היא נוכחות רצפטור ייחודי זה, שכן רק רצפטור מתאים מסוגל לקשור אליו את הנוירוטרנסמיטר. עודפי הטרנסמיטר הנמצאים במרווח הסינפטי מסולקים מהמרווח הסינפטי באמצעות אחד או יותר מבין כמה מנגנונים אפשריים: (1) קליטה מחדש– קליטה מחדש של הטרנסמיטר לאתרים מיוחדים שבקצה האקסון הקדם סינפטי. (2) נדידה– נדידה של חלק מהטרנסמיטר לנוזל שבין התאים. תהליך זה גורם להקטנת ריכוז הטרנסמיטר, עד הגיעו לכמות שאיננה יכולה לעורר תגובה ביולוגית. (3) פירוק- פירוק הטרנסמיטר ע"י אנזימים. תוצרי הפירוק של הנוירוטרנסמיטר נקלטים ע"י התא או מסולקים באופנים אחרים. קשירתו של הטרנסמיטר לרצפטור בתא הבתר סינפטי גורמת להפעלתו של תא זה. הפעלת התא הבתר סינפטי משמעותה יצירת דחף חשמלי בו.
חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה
