אופ ארט (op art) היא סוג של אמנותית חזותית היוצרת חוויה אסתטית על ידי הסתמכות על משחקים גיאומטריים ואשליות אופטיות. אשליות אופטיות היו חלק מעולם הציור עוד מימיו הקדומים ביותר אך ההסתמכות המדעית והמודעת יותר על עיוותי תפיסה הנוצרים בעין האנושית החל רק בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עם תחילתה של אמנות האופ ארט. אופ ארט קשורה קשר הדוק לאמנות קונספטואלית שכן היא בוחנת את אופן ההמשגה והקליטה של הצופה את היצירה.
אופ ארט, או בשמה האחרת אמנות אופטית, הופיע בתור מושג רק בשנות השישים של המאה העשרים אך השימוש המכוון שעשו ציירים באפקטים אופטיים שונים התלויים בעין האנושית כבר החלו שנים קודם לכן. אופ ארט פועל על הצופה בכמה דרכים בכדי לייצר אשליות רבות רושם המקנות תחושה "מוזרה" ורבת פלא. אחת הדרכים היא מיזוג מישורים שונים בתמונה באופן שלכאורה סותר את ההיגיון. השימוש בצבע במסגרת של אמנות אופ ארט יוצר ניגודים סותרים המעוותים את התפיסה של האדם ולעיתים יוצרים אפקטים תלת-מימדיים.
ככלל, המאפיין העיקרי של אמנות אופ ארט הוא מיקוד בהיבטים התפיסתיים של יצירת האמנות והסבת תשומת הלב לדרך שבה התודעה קולטת דימויים חזותיים. המימד התקשורתי של אופ ארט הוא חשוב מאוד והוא דורש שיתוף פעולה של הצופה. אחד מהתנאים, למשל, ליצירות אופ ארט רבות הוא כי הצופה יעמוד במקום מאוד ספציפי ביחס ליצירה שכן רק ממנו נוצרת האשליה האופטית שאליה הוא אמור להתייחס. אמני אופ ארט מפורסמים כוללים ציירים כמו יעקב אגם, ריצ"רד אלן, ג"ון מקהייל, ויקטור וסרלי ועוד רבים אחרים. העיסוק באמנות אופ ארט רווח מאוד בשנות השישים והשבעים אך כיום גם אם הוא לא דעך לגמרי הרי שהעיסוק בו פחת בצורה דרמטית אם כי בהחלט עדיין ניתן למצוא אמנות אופ ארט בהרבה מוזיאונים וגלריות לאמנות עכשווית.
מאפיין נוסף מעניין של אופ ארט הוא רמת הדיוק הגבוהה הנדרשת לשם הפקתה, רמת דיוק וחישוב מראש אליה הצופה בהכרח מפתח מודעות כאשר הוא נחשף ליצירה. לכן אופ ארט מתאפיינת במידה רבה במדעיות שלה, בחישוביות המדויקת והמשמעת שהאמן כופה על היצירה שלה בכדי שתייצר אפקט מדויק שבמדויקים שאף הוא לעיתים קרובות סממן בולט של אופ ארט.
