ירמיה י"ב 1-6
"מדוע דרך רשעים צלחה?"
תלונות ירמיה (1-4):
ירמיה מתלונן בפני ה' למעשה על אי קיום תורת הגמול, כי רשעים מצליחים ודרכם של צדיקים קשה (מהפרק הקודם עולה שירמיה נרדף בידי בני ענתות).
בפתיחת דבריו מביע ירמיה אמונה בה' "צדיק אתה כי אריב לך" אך בו בזמן מציג לו שאלות תיאולוגיות "אך משפטים אדבר אותך".
הצלחת הרשעים: ירמיה שואל מדוע מצליחה דרכם של הרשעים והוא משתמש בדימוי רווח בהקשר זה מעולם הצומח, אלא שהוא עושה בו שימוש הפוך: הרשעים מכים שורשים ורואים פרי בעמלם. לעומת זאת ה' "ידעתני, תראני"- אתה יודע שליבי איתך, אז מדוע הם מצליחים ואני סובל?. ירמיה מאשים את הרשעים כי "קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליתיהם" – הם מצהירים על אמונה אבל מבפנים חוטאים. הוא מדרבן את ה' לפגוע בהם ולהרוג אותם וטוען כי כל הארץ סובלת מהם וטוען כי הם אינם מאמינים שה' רואה את מעשיהם "כי אמרו: לא יראה את אחריתנו".
מענה ה' (5-6):
ה' מוכיח את ירמיה על דבריו ועל הייאוש שלו ורומז כי עוד נכונים לו ניסיונות קשים מזה.
מטאפורת הריצה: "כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים?" – התעייפת ממרוץ עם חיל רגלים, איך תתמודד עם פרשים? התמודדת רק עם בני ענתות, מה יקרה מול מלכים?
מטאפורת תנאי השטח: ""ובארץ שלום אתה בוטח, ואיך תעשה בגאון בירדן?" אם אתה נופל (בוטח) באזור קל איך תתמודד בירדן הסבוך והקשה? אם אנשי ענתות עירך מצליחים לערער אותך, מה תעשה עם מלכים?
הנחייתו של ה' לירמיה היא לא להאמין למי שמדבר חלקות, ובכלל זה גם בני משפחתו.
מיהו הרשע? אפשרות אחת מתייחסת לבני ענתות שרצו להרוג את ירמיה. אפשרות שנייה היא מלך בבל נבוכדנצר שהצלחתו הייתה זריעת הרס ביהודה.
