פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: שיפוט חברתי
מדוע לחקור שיפוט חברתי?
תחום הפסיכולוגיה החברתית עוסק בשיפוט מאחר ולתחום זה מאז ומעולם הייתה זיקה קוגניטיבית – אחד העקרונות החשובים ביותר בתחום הוא שיש להבין כיצד הסיטואציה נתפסת ומפורשת על ידי האדם כדי להבין כיצד יתנהג. גירויים חברתיים משפיעות ישירות על התנהגותם של אנשים רק לעיתים רחוקות, והן משפיעות בצורה עקיפה על ידי האופן בו הן מובנות ומפורשות.
בנוסף, לשיפוט חברתי יש חשיבות רבה ביום-יום, ופעמים רבות הוא שגוי. הטעויות שלנו נותנות לפסיכולוגים מידע על האסטרטגיות והחוקים על פיהם בני האדם מבצעים שיפוטים.
לבסוף, מחקר של השיפוט עשוי להוביל לשיפור בשיפוט שלנו.
המידע הזמין לשיפוט
בבעיות רבות בחיינו אין לנו את כל הידע הנחוץ לפתירת הבעייה, או שאנו איננו יודעים אם יש לנו את כל הידע הנחוץ. בנוסף, לעתים יש מידע שגוי בידנו. לפיכך, מגבלות אלו מגבילות את הדיוק אליו ניתן להגיע (לעתים אנו עשויים להגיע להחלטות שגויות למרות שהשיקולים שביצענו היו נכונים ולכן רצוי להעריך את השיפוט לא על סמך תוצאותיו אלא על סמך התהליך שלו והמידע שהיה זמין בעת השיפוט).
כלומר, חשוב לדעת מתי המידע שבידנו מדויק ומתי הוא מטעה. נבחן את המקורות העיקריים לעיוות המידע.
הטיות במידע ממקור ראשון
חלק מהמידע שלנו מגיע ממקור ראשון (תפיסה ישירה) וחלק ממקורות משניים (ספרים, רכילות מדיה ועוד). יתרונו של המידע ממקור ראשון (Firsthand) הוא שהוא לא עבר סינון על ידי אחרים. עם זאת, הוא עשוי להיות מטעה בשל מספר סיבות:
- חוסר תשומת לב או הבנה שגויה של אירועים שאנו חווים.
- לעתים החוויות שלנו אינן מייצגות את הכלל (למשל, שפיטת "מאפיין לאומי" של אנשים ממדינות זרות על בסיס מפגש עם כמה אנשים ממדינה זו בבתי מלון,ף מסעדות או מוזיאונים.
- לעתים אנו מסיקים מידע מהתנהגות של אחרים – התנהגות שלעיתים עשויה להית אסטרטגית לכן לא משקפת את האמת. התנהגותם של אנשים לרוב שונה מאמונותיהם האישיות, ואי התאמה זו גורמת לטעויות צפיות בשיפוט.
