פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: הניסוי של מילגרם והשומרוני הטוב
ראה: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים
הניסוי של מילגרם:
בניסוי של מילגרם, נשים וגברים, מכלל המעמדות החברתיים בגילאים 20-50, הגיעו לכאורה לניסוי בנושא השפעת עונשים על למידה. היו שני תפקידים: "מורה" "תלמיד", כאשר התלמיד צריך לשנן צמדי מילים. הנבדק תמיד הוקצה לתפקיד ה"מורה" בעוד ה"תלמיד" היה משתף פעולה של הנסיין (ללא ידיעת הנבדק). על ה"מורה" היה להעניש את ה"תלמיד" במתן שוק חשמלי (שנע מ-15 ל-450 וולט) בכל פעם שטעה.
80% מהאנשים עברו את מחסום ה-150 וולט למרות תגובותיו הקיצוניות של ה"תלמיד": אנקות, תחינות, צעקות ולבסוף דממה. רוב המשתתפים הביעו דאגה ככל שעלו בעוצמת השוקים החשמליים ופנו לנסיין לשאול מה עליהם לעשות. הנסיין ביקש מהם להמשיך (ע"פ סט תגובות קבוע מראש).
לבסוף 62.5% מהנבדקים המשיכו עד 450 וולט וגובה השוק הממוצע היה 360 וולט (בניגוד לתחזיות של החוקרים).
נראה כי כוחה של הסיטואציה היה חזק מספיק בשביל לגרום לנבדקים לפעול כפי שפעלו ממספר סיבות:
- הסיטואציה של ניסוי מדעי הייתה חדשה לרוב הנבדקים והם לא ידעו "לצאת" מהתפקיד שהוקצה להם.
- הנסיין לקח אחריות על תוצאות הניסוי.
- הנבדקים לא ידעו מראש במה הניסוי עוסק ולא היו מוכנים להתנגד להוראות שניתנות להם.
- האופי ההדרגתי של הניסוי עודד את הנבדקים להמשיך בו.
השומרוני הטוב
ניסוי שמראה את כוחה של הסיטואציה באופן פשוט אף יותר (Darley and Baston): סטודנטים לתיאולוגיה נשאלו לגבי סיבתם ללימוד דתות (תועלת אישית או ערכים מוסריים ורוחניים) ולאחר מכן הופנו לשאת דרשה על משל השומרוני הטוב בבניין סמוך. לחלק נאמר שעליהם למהר כי הם מאחרים ולאחרים נאמר כי יש להם זמן רב. בדרכם לשם הם עברו ליד אדם שישב עם ראש שמוט, השתעל ונאנח. הסתבר כי אופי הנטייה הדתית לא עזר בניבוי התנהגות האנשים (האם הם יעזרו לאיש או לא) בסיטואציה. מה שכן היה מנבא חזק להתנהגות הוא האם הסטודנטים מיהרו לכיתה או לא (כ-60% עזרה בקרב אלו שלא מיהרו לעומת 10% בקרב הממהרים). קראו עוד על ניסוי השומרוני הטוב.
