ההגות הציונית לדורותיה: הרצל ופרסום מדינת היהודים
פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים
תחילת הפעילות הפוליטית- פרסום מדינת היהודים
כשהרצל מגיע למסקנה שמתבטאת בסוף המחזה- "החוצה!", וצריך לזכור שרוב מי שהלך לחיי התרבות ולמחזות היו יהודים. הוא מתלבט האם לכתוב מחזה או רומן, או לעורר פעילות פוליטית.לווינה מגיע עשר שנים מאחור יותר, סטודנט צעיר לאומנות- היטלר. בווינה הוא סופג זאת, הרבה יותר מברלין. השורשים הם דווקא בווינה הרב לאומית, עם אחוז גבוה סלאבים ויהודים. האידיאולוגיה של היטלר היא פרי האווירה של ווינה 1905- פופוליזם של מפלגה אנטישמית, טוטליטארי. שורש הנאציזם החדש דוברת הגרמנית. הרצל מתלבט באיזו דרך לפעול. והוא מחליט בחודשים האחרונים של היותו בפריז, לנסות לשכנע כמה מעשירים היהודים בפתרון פוליטי. שהוא לא יודע מהו בדיוק. הוא מזהה שניים מראשי האריסטוקרטיה היהודית- רוטשילד, הברון הירש. הרצל מבקש להתקבל לראיון אצל הירש, הוא מדווח על הפגישה ועל ההכנות. הוא מתכונן בקפידה לפגישה עם הברון הירש שמוכן לפגוש אותו בארמונו. הוא לא רוצה להצטייר כיהודי נזקק, אז הוא קונה כפפות חדשות, אבל שלא תיראנה חדשות מדי… נותנים לו לחכות בחדר קבלה וזה פעם ראשונה שהוא בפריס בארמון של אחד מאילי הממון. הוא מסתכל על התמונות בחדר ההמתנה, וכותב שאלו תמונות עם טעם לא רע. מתברר שלעשירים יש בכל זאת טעם טוב. הוא מופיע לקייס שאיש לא בחר אותו, איש לא מינה אותו, והוא צריך להסביר לברון הירש מדוע לממן פתרון לאומי יהודי. הפגישה היא קטסטרופאלית, יוצא בבושת פנים, הוא כותב יותר טוב מאשר הוא מדבר. ואז הוא מבקש להופיע בפני משפחת רוטשילד כולה, והוא ינאם בפניה. הם לא מוכנים לקבל אותו, אבל הוא מחליט שאת הנאום שכתב למשפחת רוטשילד, ואת המסמכים הוא הוציא בתור חוברת ששמה מדינת היהודים. אם הברון הירש היה נותן לו כסף או שרוטשילדים היו שומעים אותו, כנראה שלא הייתה יוצאת מדינת היהודים. הוא מוציא זאת בעצמו, ללא מו"ל ולתדהמתו הוא מקבל עשרות מכתבים. תוך פחות משנה זה מתורגם לשבע שפות. סטודנטים פונים אליו ומבקשים שיהיה נשיא הכבוד שלהם. נוצר ועד בווינה מסביב להרצל, והם משכנעים אותו לצאת לפעילות ציבורית, לכנס קונגרס של אנשים שתומכים ברעיון זה. וכך נוצרת ההזמנות לקונגרס הציוני שברבות הימים יקרא הקונגרס הציוני הראשון. מקימים אגודות תמיכה. הרצל כתב "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים, אם אומר זאת היום יצחקו עליי, העוד חמש שנים או חמישים שנה זה יהיה נכון" חמישים שנה זה 1947…
