מבוא לסוציולוגיה: רנדל קולינס – ריבוד חברתי

מבוא לסוציולוגיה: רנדל קולינס – ריבוד חברתי

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

רקע – המאמר תיאוריות פונקציונליות וקונפליטקואליות של ריבוד חינוכי של רנדל קולינס עוסק בקשר שבין חינוך והצלחה, הוא תומך בגישת הקונפליקט של וובר אך מדבר יותר על קבוצות סטאטוס ופחות על מעמד. המאמר מדגים את ההבדל שבין פילוסופיה לסוציולוגיה, הוא מעמת את תיאורית הקונפליקט והפונקציונליזם בודק כמה מהניבויים של התיאוריות התממשו ומסקנתו היא שתיאורית הקונפליקט מתממשת בצורה טובה יותר. הוא פותח את מאמרו בהצגת שתי עובדות:

1. יש יותר השכלה בממוצע בציבור האמריקאי מבעבר (שנות ה20 – 30)
2. יש יותר דרישה להשכלה מצד מעסיקים

קולינס טוען שממדי התפתחות ההשכלה הם מופרזים.

פונקציונליזם –

הנחות יסוד: 1. תפקידים דורשים יותר מיומנות וידע עקב התפתחות טכנולוגית ומכך נגזר:

א.      כמות המשרות שדורשות יותר ידע/השכלה גדלה

ב.      לאותם תפקידים תידרש כיום יותר הכשרה/ידע

ג.        החינוך הפורמאלי הוא הדרך להשגת הידע והכישורים הנדרשים לשוק העבודה

כלומר, התפתחות עיסוקים תוביל להתפתחות מבנה העיסוקים שתוביל לעלייה בדרישות הביצוע ולעלייה בדרישה להשכלה. קולינס טוען שזו למעשה התזה של דיוויס ומור, יש אנשים שצריכים להגיע לעמדות מסוימות וזה קורה באמצעות החינוך.

הפרכת הפונקציונליזם-

קולינס מתבסס על נתונים אמפיריים לאורך כל המאמר וכעת משתמש בהם בכדי להפריך את התיאוריה בהתבסס על המציאות:

1. א) כיום יש הרבה יותר השכלה, היה זינוק מאסיבי, קולינס מראה כי היה שינוי בעבודות אך הוא הרבה יותר קטן מהצפוי, הוא טוען שהשינוי במבנה העיסוקים מסביר רק 15% מהעלייה בכוח האדם המשכיל

ב) העבודות עצמן – ההכשרה לעבודות עצמן עלתה למרות שהעבודות עצמן השתנו רק במעט, ההכשרה קשורה למערכת החינוך.

2. אין הרבה קשר ממשי בין ההכשרה לעבודה המעשית, במאמר הוא נותן דוגמא למהנדסים שבעבר עסקו במקצוע זה ללא הכשרה אקדמית.
• ההשכלה לא בהכרח תורמת לפרודוקטיביות ולעיתים עובד משכיל פוגע בה כיוון שהוא פחות קונפורמי (טענה זו לא מבוססת מספיק במאמר).
• קולינס אומר שתרבות הסטודנטים לא מכוונת למידה, טענה זו מגובה במחקרים רבים.

גישת הקונפליקט –

קולינס טוען כי ניתן להסביר הכול דרך הפונקציונליזם כיוון שהיא לא ניתנת להפרכה אך מאחר וישנן שנים של מחקר סוציולוגי שמראה כי אותן קבוצות תמיד לא מתקדמות והאחוזים נותרים דומים כל הזמן, הפונקציונליזם לא מתאים בכדי להסביר זאת.

הנחות היסוד של קונפליקט:

1. קיימות קבוצות סטאטוס והן מובחנות אחת מהשנייה עפ"י תרבותן השונה
2. קיים מאבק בין קבוצות הסטאטוס ולרוב לא בתוכן
3. מערכת החינוך משמשת את קבוצת הסטאטוס הדומיננטית

א.      מספק לגיטימציה לכך שהמצב הקיים הוא הוגן ולכך שאנשים מהמעמד הגבוה מגיעים לעמדות גבוהות יותר

ב.      כבוד – מצד כולם, כיוון שכולם עוברים באותה מערכת חינוך ומקבלים את ערכיה של קבוצת הסטאטוס השלטת בחברה.

העמדות הגבוהות בחברה נשמרו ל Wasp's היא הקבוצה השולטת במערכת החינוך. מערכת החינוך בארה"ב נבנתה על בסיס ערכיה של קבוצת הסטאטוס הזו, כל האחוות מסייעות לשעתק את החברה ואת הדומיננטיות של קבוצת הסטאטוס. הצגת התהליך על פי הקונפליקט – קולינס טוען כי הלימודים נתפסים כמסלול למוביליות ולכן נוצר ביקוש להשכלה, מה שגורם לעליה בהשכלתן של השכבות החלשות ותורם לחיזוק ושימור מעמדן של השכבות החזקות על ידי הגברת היוקרה של ההשכלה שלהן. לכך קולינס קורא אפקט המעלית. כעת אנו חיים בחברה מסמיכה, חברת תעודות, בחברה זו לא הידע הוא החשוב אלא התואר שלך, תואר זה הפך לכרטיס הביקור של השכבה החזקה.