מבוא לסוציולוגיה: ארגונים
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
החברה כיום מאוד מאורגנות ועל כן אנחנו צריכים להבין ארגונים. התיאוריה הניהולית הפכה לאחד השיחים המרכזיים ביותר והיא אחד המאפיינים הבולטים ביותר של העידן בן זמננו. על הזוגיות שלנו אנחנו חושבים בכדאיות- “מה אני משקיע? מה אני מקבל?” אנחנו קובעים לעצמנו כל הזמן יעדים ומגדירים את האמצעים שיביאו אותנו ליעדים האלו (וובר…). אנחנו חושבים על החיים וחווים אותם דרך הפריזמה של חשיבה ארגונית וניהולית.
הסוציולוגיה של ארגונים עוסקת הן בניתוח של הדינמיקה שמתחוללת בתוך ארגונים והן על הניתוח של האופן שבו ארגונים יוצרים את היחסים לא רק בתוכם אלא גם באופן היותר רחב.
ארגון הוא הסוג הנפוץ ביותר של קבוצה משנית. (לא יחסים רגשיים ספונטניים כמטרה, אלא מטרת ההתקבצות היא השגת תכלית מסויימת)
- לארגון יש גוף מחליט, ויש לו מבנה פורמאלי שנשמר גם במקרה של תחלופה גדולה באנשים
- שתי תכונות המיוחדות לארגון:
– קיומה של פעולה נמשכת ומכוונת להשגת מטרותיו.
– קיומו של גוף מיוחד המופקד על קבלת החלטות ועל ביצוען
קבוצה – כשאנשים חשים שהם חלק מאותו דבר. כשהם מבינים את הזהות של הקטגוריה שלהם הם הופכים ל"קבוצה".
אנחנו מפרידים בין קבוצות ראשוניות – קבוצות שמבוססות על יחסים רגשיים, או שמטרתם יחסים רגשיים ספונטניים (כמו משפחה) עצם האינטראקציה הן הקיום של הקבוצה.
קבוצות משניות – קבוצות שנוצרות כדי להשיג מטרה/תכלית מסוימת. ההגדרה המקורית של ארגונים דיברה על זה שארגונים מתארגנים כדי להשיג מטרה ידועה מראש.
לארגונים באשר הם יש גוף מחליט – (יש מעט מאוד ארגונים (כמעט 0) שמבקשים להימנע מהקמה של גוף מחליט ומשמרים את הדינמיקה שכל השותפים בקבוצה שותפים בקבלת החלטות, הם לרוב לא מחזיקים הרבה זמן).
לארגונים יש מבנה פורמלי שנשמר גם כאשר אנשים מתחלפים בקבוצה. יש חלוקת עבודה פורמלית, וברור ברמה הפורמלית מי כפוף למי. ארגון לעומת מוסדות חברתיים אחרים שלא ברורים במבנה שלהם, הוא מאוד מסודר וברור.
תכונות של ארגונים :
– קיומה של פעולה נמשכת ומכוונת להשגת מטרותיו.
- קיומו של גוף מיוחד המופקד על קבלת החלטות ועל ביצוען.
- ארגון כמבנה של שליטה
- שליטה מתחלקת: – מקורות לגיטימציה לשליטה: כריזמטית, מסורתית, לגלית-רציונלית.
- הבירוקרטיה – דפוס ארגון המבוסס על סמכות לגאלית-רציונלית
- טיפוס טהור
הארגונים הפורמליים הם תופעה היסטורית חדשה יחסית. זו לא הייתה הדרך המקובלת לנהל את החיים של אנשים, המרכזיות שלהם בחברה היא דבר חדש וגם חלק מהמאפיינים שלהם הם מאפיינים של ארגונים מודרניים.
מקס וובר – וובר מלבד היותו סוציולוג משפטן והיסטוריון הוא היה גם מנהל – אדמיניסטרטור, הוא היה מעורב בבניית ארגונים ובירוקרטיות של תקופתו. וובר היה הראשון שניסה לנסח את המאפיינים של הבירוקרטיה, הוא מתעניין בבירוקרטיה וארגונים כמבנה של שליטה וכוח. במסורת האירופאית למדו ארגונים כחלק מסוציולוגיה פוליטית.
יש לנו שליטה שנשענת על כריזמה – שליטה שיוצרת פעולה אמוציונלית.
יש שליטה שמבוססת על מסורתיות – כמו שליטה של המלך. הכוח שלו נובע מהמסורת.
{אצל וובר המושג של כוח מתחלק ל2 לשליטה ולסמכות. כוח באופן כללי הוא לגרום לא' לעשות את מה שב' רוצה. שליטה – יכולת של א' בכוחניות לגרום לב' לעשות משהו. סמכות – שליטה לגיטימית, מצב שבו ב' מקבל מא' את הדרישה או היכולת שלו להכתיב כדבר לגיטימי.}
שליטה לגלית רציונלית – סמכות שניתנת מתוקף מיקום ארגוני, והאנשים מקבלים את הסמכות של חבר כזה או אחר בארגון כלגיטימית. אין כפייה, אלא הפעלה של סמכות, שמתקבלת כלגיטימית. הסמכות הזו נגזרת מהכללים.
