פייר בורדיה – בין מרקס לוובר
פייר בורדיה בן למעמד נמוך, אך היה בחור חכם. בשיטה הצרפתית יש לעיתים מעט הזדמנויות למעט תלמידים מהפריפריה לזכות במשאבים וללמוד במוסדות גבוהים. בורדייה אחד מהם. משנות ה60 הוא פרסם עבודות, בהשפעות ניאו מרקסיסטיות וובריאניות. בשנות ה 60 הוא מפרסם מחקרים שעוסקים במכניזמים, שבהן הוא שואל מראה כיצד ההון/המיקום המעמדי מגדיר את סיכויי חייו של היחיד. בורדייה מדבר על הבורגנות של האדם השולט. החברה הצרפתית אותה הוא חוקר, לטענתו, היא חברה מאוד מעמדית. אנחנו שואלים לגבי כל חברה על הסיכוי של אדם ממעמד נמוך לטפס למעמד גבוה – החברה הצרפתית נתפסת כחברה מעמדית שמקשה על אנשים מהמעמד הנמוך להגיע לתפקידים גבוהים. הריבוד החברתי נשען על סוגים שונים של הון. לא רק הון כלכלי אלא גם הון תרבותי לדוג' – מושג שמתייחס לעולם הידע והתוכן של היחיד בקבוצה והוא מתפקד כגורם מרבד וגורם שמשעתק את אי השוויון ואת עליונותם של החברתית של קבוצות מסוימות והנמכתן והדרתן של קבוצות אחרות. בורדייה בספרו "מעמדות" מראה שיש הבדלים קונסיסטנטיים בהעדפות לבני המעמדות השונים. למעמדות השונים יש הון תרבותי שונה. בורדייה מדגיש מאוד את העובדה שהמעמד הבינוני הוא שקובע מה "גבוה" ומה "נמוך" – הוא שמגדיר את המוזיקה הקלאסית כמוזיקה נעלה על פני מוזיקה פופולרית, הוא שמגדיר את הדגים כמזון יותר מתוחכם ואנין מתפו”א. הטענה של בורדייה אומרת שלמעמד הבינוני יש את היכולת להגדיר מה הוא ההון התרבותי הרצוי, ומי שהוא לא בעליו של ההון התרבותי הנכון, המתאים למעמד הבינוני, לא יוכל להשתלב בו. הדברים הללו הם דברים נלמדים, ועם זאת קשה ללמוד אותם.
בורדייה והביטוס
הביטוס הוא אותם קודים תרבותיים שאדם מפנים – הם חלק בלתי נפרד מהגוף שלנו, המבטא, הידע איך להתלבש, הדיוק בשפה ורבדי השפה, ניואנסים קטנים של התנהגות. אם אנחנו מםנימים אותם בילדות הם הופכים לחלק בלתי נפרד מההתנהגות הבסיסית שלנו, ובתור מבוגרים קשה לנו ללמוד. בחברות מאוד מעמדיות מי שאינו בעל ההון התרבותי הנכון יתקשה מאוד להשתלב במעמד הבינוני.
הון אקדמי, הון חברתי – מתקשר לקשרים החברתיים שעומדים לרשותנו- כמה קשרים יש לנו ועם אנחנו בקשר ומה האדם שעמו אנחנו בקשר יהיה מוכן לעשות עבורנו – משאב שעוזר לנו להתקדם בעולם כמו הון כלכלי והון תרבותי.
- דגש על מרכזיותו של ההון בקביעת סיכויי חייו של היחיד.
- הבורגנות כמעמד השולט בחברה בת זמננו.
- אבל הבנה של קיומם של סוגים שונים של הון תרבותי וסימבולי הניתנים להמרה בהון כלכלי.
– הון תרבותי – הוא מושג המתייחס לעולם הידע והתוכן של היחיד והקבוצה, והוא מתפקד כגורם מרבד וכגורם המשעתק את אי השוויון, ואת עליונותן החברתית של קבוצות מסוימות והנמכתן והדרתן של קבוצות אחרות
– הביטוס. – הקודים התרבותיים שהאדם מפנים. הם הופכים לחלק בלתי נפרד מכלל ההתנהגויות השונות הבסיסיות של האדם.
בחברות מעמדיות מי שאינו בעל ההון התרבותי הנכון יתקשה מאוד להשתלב במעמד הבינוני.
- הון חברתי – עם מי וכמה קשרים חברתיים יש לנו? ומה יהיה מוכן האדם שאנחנו בקשר עמו לעשות עבורנו ולא לעשות עבורנו?
ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
