היסטוריה פוליטית: האתגרים הפוליטיים שעמדו בפני היטלר
הטקטיקה הנאצית באה לידי אחד הביטויים החמורים שלה בהקמת "אופוזיציה לאומית" חדשה נגד ויימר, שנתגלתה לראשונה בציבור באוק' 31'. חזית זו (חזית הרצבורג) עמדה בסימן של מתיחות חריפה בין הקבוצות הימניות למיניהן סביב השאלה מי ינהיג אותה (היטלר או הוגנברג). זו היתה תחנה סופית בדרך אל הברית הכוזבת וההרסנית בין הנסדא"פ והס"א מצד אחד, לבין הדנו"פ וה"שטלהלם" מצד שני, שנתמכה ע"י נכבדים מקרב האצולה. ברית זו עתידה היתה לשמש בסיס, לאחר חיכוכים שונים בין היריבים, לקואליציה בראשותו של היטלר. פריצת הדרך של ינו' 33' התאפשרה לא במעט הודות להחייאתה של חזית הרצבורג.
כדי להגיע אל מטרתו נאלצה הטקטיקה של היטלר לעמוד ב-3 מבחנים קשים: הבחירות לנשיאות הרייך במרץ 32', הנסיונות לכונן ממשלה בקיץ, והמשבר המפלגתי שהתחולל בסוף אותה שנה. בבחירות לנשיאות הציג היטלר את מועמדותו שלו לראשונה. החלטתו לנטוש את עמדתו המסתייגת כלפי הרפו' ולנסות לזכות בעצמו במשרתה הבכירה ביותר בדרך של בחירות דמוקרטיות, היוותה המשך והרחבה של המדיניות החוקית. בנקטו צעד זה ניצבו הנאצים לא רק מול הינדנבורג, אלא גם מול שותפיהם בחזית הרצבורג. תוצאות ההצבעה תיעדו את יתרונם של הנאצים על הכוחות השמרניים מקרב המפלגה הלאומית-גרמנית, יתרון שעתיד היה כעבור שנה לשים קץ מביש לאשליותיה של קב' הוגנברג-פפן: היטלר צבר יותר משליש מכלל הקולות, ואילו המועמד הלאומי-גרמני נחל מפלה מוחצת וקיבל אחוזים בודדים. בחירות אלה לנשיאות גם הביאו עמן צעד נוסף של לגליזציה: בפבר' 32' קיבל היטלר הודות לממשלת בראונשוויג, שעם חבריה נמנו גם שרים נאצים, את האזרחות הגרמנית, ובכך רכש לו את הזכות לבחור ולהיבחר. מדינה זו מינתה את היטלר, שהיה חסר נתינות מאז 25', לתפקיד הרשמי ונטול המשמעות המעשית של יועץ ממשלתי, כדי שייצגה בממשלת הרייך בברלין.
תקופת ההמתנה שבאה עתה הטילה מעמסה כבדה על ההנהגה הנאצית: במרוצתה הוטל איסור זמני על פעילות הס"א, הוקמה לזמן קצר ממשלתו של פפן ולבסוף ניסה שלייכר לפלג את הנסדא"פ. לשווא ניסו הנאצים להשיג בעריה הגדולות של גרמניה פריצת דרך, שהיתה מקרבת אותם להשגת רוב מוחלט. ככל שהגדילו האבטלה וההתנגדות למשטר הנשיאותי את מס' חבריהן של המפלגות הקיצוניות, בו-זמנית הלכה והזדקרה גם הבעייתיות של המדיניות החוקית. ייתכן כי מדיניות זו היתה מביאה לבסוף לכשלונו של היטלר, אילולא נזדמנה לו בראשית 33', האורח בלתי צפוי, ההזדמנות לכונן ממשלה בסימן החייאתה של חזית הרצבורג. היטלר לא הסתיר מעולם את כוונתו להשתמש בכוח שייפול לידו כדי לפעול כאויב הדמוקרטיה. כמו"כ הוא דרש בתוקף כי יינתן לו לשלוט בדרכים חוץ-פרלמנטריות, באמצעות צווים נשיאותיים ופיזור הרייכסטג, והכריז כי אין בדעתו להרכיב ממשלת רוב דמוקרטיה.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
