היסטוריה פוליטית: רוסיה לפני ואחרי המהפכה הבולשביקית
בועידת המפלגה הבולשביקית הוחלט שיש לנקוט צעדים כדי לתפוס את השלטון לאור הפופולריות שלהם. ב23.10.17 הוחלט על הפיכה מיידית. שני המתנגדים עשו זאת מעל דפי העיתון ובכך יידעו את השלטון על הכוונות. הכוחות המהפכניים מנו כ300 אלף חיילים, בעוד הממשלה יכלה לגייס כעשירית מכך, ולכן קרינסקי (מנהיג הממשלה) החליט לנקוט צעדים מקדימים ב5.11.17 (סגירת עיתונים, ושליחת ספינה שהצוות שלה היה ידוע כתומכים במהפכה למשימה בים). אך מצבו היה גרוע כ"כ שעד למחרת הספינה חזרה, והעיתונים חזרו לפעול. עוד באותו בוקר (6.11.17) לנין קיבל את העדכון שכוחות הMRC (military revolutionary comittee) השתלטו על מרכזי השלטון של המדינה, והתשתיות. עד ה8.11 הם השתלטו גם על 'ארמון החורף' שם הם עצרו את כל שרי הפרלמנט, ללא התנגדות. קרינסקי הצליח לברוח במטרה להביא תגבורת. במהפכה היו פחות מ10 הרוגים. ב7.11 הוקם הפרלמנט החדש שנשלט ע"י הבולשביקים, בראשות לנין וטרוצקי. המהפכה בפטרוגרד הושלמה עם הופעתו של לנין בישיבת הפרלמנט השנייה, ובחלוקת התיקים (המרכזיים ללנין,טרוצקי וסטלין, ועוד כמה). במקומות אחרים ברוסיה הלחימה נמשכה אפילו חודשים (במוסקבה היו מעל 1000 הרוגים).
ב25.11.17 התקיימו בחירות לאסיפת הנבחרים, שבהם זכו המפלגה הסוציאליסטית הרבולוציונית ב58%, הבולשביקים (של לנין) 25%, הקדטים בימין 13%, והמנשביקים 4%, כך שרק 3 שבועות אחרי המהפכה הבולשביקים נדחו ע"י האוכלוסיה. לאחר כחודש לנין פרסם מנשר שבו הוא מקטין את חשיבותו של אסיפת הנבחרים, כיוון שבמהפכה הוקם גוף דמוקרטי חדש, הסובייט. לנין מקים 'קואליציה' בראשותו ומצרף אליו את השמאל של המפלגה הרבולוציונית (SR), וכשהקדטים מתנגדים, הם נעצרים. ב20.1.18 המועצה המבצעת הסובייטית מפזרת את אסיפת הנבחרים. לבסוף הסובייטים ביטלו מוסדות דמוקרטיים והכריזו על ביטול הקניין הפרטי.
המהפכה הבולשביקית ניצלה וואקום-כוח שהיה קיים באותה עת בפטרוגרד. הממשל הזמני הדמוקרטי נכשל בטיפול בבעיות המרכזיות של התקופה- המשך המלחמה, המחזור במזון, ובעיות קרקעות באזורים הכפריים.
הסכם ברסט-ליטובסק
המשלחת הרוסית שהגיעה לברסט-ליטובסק כללה נציגים מכל שכבות האוכלוסיה, מה שעורר בוז אצל הגרמנים האריסטוקרטים. אך הנציגים הרוסים לא היססו לדרוש דרישות מעמדה של כוח לכאורה (כגון שהכוחות הגרמנים בחזית הרוסית לא יעברו לחזית המערבית, שיוחזרו כל השטחים שנכבשו במהלך הלחימה, וייערכו משאלי-עם בשטחים שבהם האוכלוסיה מעוניינת בהגדרה עצמית). ב15.12.17 נחתם הסכם הפסקת אש למשך 4 שבועות, כאשר כל צד נדרש להודיע 7 ימים מראש על כוונתם להפר אותה.
הגרמנים העלו דרישות משלהם לגבי סיפוח שטחים נרחבים מאוקראינה וכד'. הבולשביקים היו חלוקים ביניהם- לנין ותומכיו רצו לקבל את התכתיב הגרמני, הפלגים השמאליים רצו להקים צבא מהפכה אצל הגרמנים, וטרוצקי רצה "לא שלום ולא מלחמה", כלומר לנטוש את השיחות ולסרב להמשיך להלחם- וכך הם עשו, והכוחות הגרמנים המשיכו להתקדם מזרחה. כשלנין ראה שהכוחות הגרמנים מתקרבים לפטרוגרד, וללא התנגדות מצד הרוסים, הם הודיעו לגרמנים שהם מקבלים את התכתיבים שלהם. הגרמנים דרשו כעת את פולין, בלרוס, אוקראינה ופינלנד, וששטחים בדרום יעברו לעות'ומנים. לנין איים להתפטר אם הבולשביקים לא יקבלו את הדרישות הגרמניות. בזמן חתימת ההסכם (3.3.18) הגרמנים הפציצו את פטרוגרד, וכתוצאה מההסכם הרוסים איבדו כשליש מהאוכלוסיה וכחצי מהתעשייה שלה, והם נדרשו שלא לקיים צבא- כל זאת בניגוד גמור למסמך 14 העקרונות של וילסון (ארה"ב). מאוחר יותר בחתימת הסכם ורסאיי, הוכתבו לגרמניה תנאים קשים יותר בתגובה להסכם זה.
בעקבות ההסכם הSR פרשו מהקואליציה עם הבולשביקים. כמו"כ הרוסים נאלצו להעביר את בירתם למוסקבה ב11.3.18 כיוון שפטרוגרד כעיר גבול כבר לא הייתה בטוחה.
שאלת הנשים
לנין ראה את בעיית הנשים, כמשנית לבעיית אי השוויון בין המעמדות. הראייה המהפכנית צפתה את ביטול מוסד המשפחה, אך לא יכלו להצהיר כך בפומבי כדי לא לאבד תמיכה. בתוך המפלגה הבולשביקית היתה חטיבת נשים. כמו"כ היו מספר נשים בולטות בתנועה הבולשביקית. בין הבולטות הייתה אלכסנדרה קולונטיי, פמיניסטית קיצונית שטענה שיחסי מין הם חסרי משמעות כמו שתיית כוס מים, לבסוף היא מונתה כשגרירה לנורווגיה, וכך הורחקה מהזירה הפוליטית הפנימית. לאחר המהפכה הבולשביקית, הרבה מהדרישות של הנשים התקבלו, זכויות פוליטיות שוות, זכויות לנשים הרות, הזכות לגירושין, ביטול רישום נישואין ע"י הכנסייה והיה גם דיון לגבי השוואת רמת השכר של נשים לזה של גברים. קולונטיי גם דרשה 'אהבה חופשית' וביטול מוסד המשפחה. היו גם ניסיונות להקים בתי ילדים (כמו בקיבוץ). ההתקדמות בזכויות הנשים לא נמשכה זמן רב, כיוון שהתנועה הבולשביקית הייתה עסוקה יותר בניסיון לשמור על השלטון. עם מותו של לנין ב1924 התברר שהמהפכה הבולשביקית לא שחררה את הנשים.
עם תפיסת השלטון, הבולשביקים החלו ברפורמות, כגון השתלטות על הבנק הלאומי, הלאמת כל הבנקים הפרטיים, ביטול החובות של משטר הצאר למדינות זרות, הכרזה על יום עבודה בן 8 שעות, קביעת פיקוח על כל מעסיק שמעסיק יותר מ5 עובדים, ביטול מנגנוני השליטה המקומיים ועוד.
הצ'קא
בזמן המהפכה זה היה גוף שאחראי לעצור פעילים אנטי-מהפכניים. בדצמבר 1917 הוחלט למסד את הארגון. עם העברת השלטון המרכזי למוסקבה, הצ'קא התחילו לפעול ביד חופשית, ביצעו מעצרים, ואף הוציאו חשודים בהתנגדות למהפכה הבולשביקית להורג.
בעקבות עלייה באבטלה שנבעה מהסכם ברסט-ליטובסק (שאסרה על קיום צבא וצי, ולכן תעשיות צבאיות פורקו), בבחירות ב1918 המפלגה הבולשביקית ספגה מפלה אל מול הSR והמנשביקים. הSR גם רצו להצית מחדש את הלחימה מול גרמניה, כדי להשיג בחזרה את מה שרוסיה איבדה בהסכם. דבר נוסף שגרם לעליית המתח מול גרמניה, הוא מרד שגרמניה ארגנה באוקראינה שבסופה הוכתר מושל שהיה 'בובה' של הגרמנים.
במאי 1918 הממשלה הוציאה את המנשביקים והSR מחוץ לחוק, למעט הפלג השמאלני של הSR, שעדיין היווה רוב. כדי להתגבר על כך לנין הקים כל מיני גופים פוליטיים, ואיפשר לאוכלוסיה הכפרית למנות נציג מטעמם שיהיה הנציג הבולשביקי.
ביוני 1918 היה נסיון הפיכה ע"י הפלג השמאלי של הSR, שבו סוכן של הצ'קא שהיה נאמן להם הצליח להתנקש בשגריר הגרמני. הבולשביקים הצליחו להתגבר על ניסיון ההפיכה וחלק ממניהגיה הוצאו להורג.
הSR עברו לשימוש בטרור, ובמשך 1918 נהרגו אלפי רוסים בפעילויות טרור. היה גם נסיון התנקשות בלנין, באותו יום שהיה גם התנקשות בראש הצ'קא, שבו הוא נפצע והקליעים מעולם לא הוצאו מגופו (מה שגרם כנראה להדרדרות במצבו הבריאותי). הבולשביקים ניצלו את הנסיון כדי להפוך את לנין ל'קדוש מעונה' וקראו לרוסים לצאת להגנת ה'מנהיג האהוב'.
הבולשביקים התחילו לצוד מתנגדים לשלטון, והוציאו להורג מעל 500 איש רק בפטרוגרד בעקבות ההתנקשות. המדינה הסובייטית הדרדרה למלחמת אזרחים.
הקונגרס ה5 היה המעמד האחרון שבו לא-בולשביקים הורשו להביע את דעותיהם. בקונגרס הוכרז שכל סובייטי מעל גיל 18 חייב לתת את עמלו למדינה, נאסר על ניצול (=יחסי עובד מעביד) ועוד.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
