המושגים הכורכים של וולש הם פעולה שמבצע היסטוריון המלכד או מאפיין אירועים או פיסות ידע היסטוריות על ידי מושג המקנה להם קשר, הקשר, משמעות ויכולת הבנה שאינה מתאפשרת בלעדי המושג. הכריכה מתבצעת מעמדה של פרספקטיבה היסטורית המאפשרת לראות את האירוע בהקשר מה שבא לפניו ואחריו או את האירועים כמכלול וכחלק מתהליך שהם מהווים מרכיבים או שלבים בו או אפיון שמשותף להם. באקט הכריכה ישנו מרכיב פרשני ואף הסברי שכן בצירופים של אירועים ו\או הטבלתם בשם הנושא עימו משמעות כלשהי יש משום הניסיון לספר דבר מה שהוא מעבר לעובדות ה"קרות" והמבודדות של האירועים. כריכתם של אירועים שונים היא למעשה פעולה דו-כיוונית בכך שהיא הן נובעת מאופים של אירועים או מהקשרים שביניהם והן יוצרת אותם ("הולמת" ו"מאירה" את העובדות, בלשונו של וולש, והטענה היא ששני הקריטריונים תלויים הדדית). וולש מונה שלושה סוגים של מושגים כורכים:
1. מושג כורך המאפיין מעשה מסוים דרך זיהויו כחלק אחד ממדיניות רחבה יותר. האירוע יזכה לתווית ולפירוש על סמך שיבוצו במערכת של אירועים המהווה ביצוע או ניסיון ביצוע של מדיניות או תוכנית המכוונת ליעד מסוים שבהקשרם ובהקשר היעד מתבארת משמעות האירוע היחיד. דוגמא למושג כורך מסוג זה יכול להיות סיפורה של ספינת מעפילים (למשל, "האקסודוס") הנקראת ספינת מעפילים רק משום שהייתה חלק מ"ההעפלה" – תהליך בשנות ה-30 וה-40 בו ארגן הישוב היהודי בארץ ישראל פעולות הבאת עולים ארצה בצורה בלתי חוקים במטרה להתרחב.
2. מושג כורך שאינו מצביע על מדיניות מודעת מסוימת אלא על תהליך המתרחש כולו או רובו בצורה ספונטנית ספק מודעת באופן שמקנה לו "כמו-תכליתיות". התהליך מונחה על ידי רעיון או תודעה רווחים שמשותפים לאנשים רבים ומנחים את פעולותיהם שבתורן מניעות את התהליך. הגורמים הפועלים אינם בהכרח מאוחדים או פועלים למען מטרה מוגדרת, אך אף על פי כן ישנו עקרון (המושג הכורך) שמאחד אותם וגורם להם לפעול ולהניע את המציאות בכיוון מסוים. מודרניזם, בהיסטוריה של האמנות או בהיסטוריה הכללית, יכול להוות דוגמא למושג כורך מסוג זה בהיותו שם המתייחס למכלול רחב של פעילות ותמורות שהיו פועלם של אנשים במקומות, זמנים ותחומים שונים שפעלו בנפרד זה מזה אך במגמה קרובה ותחת תפיסות דומות.
3. מושג כורך המיובא בהשאלה ישירה או מטאפורית מדיסציפלינה אחרת בכדי להשליך את משמעותו על התוכן ההיסטורי שנכרך. בהשאלת המושג מתיאוריות אחרות ישנה משום העשרה או מילוי חלל בלקסיקון המשמש לתיאור והסבר ההיסטוריה וככזו יש בה מרכיב של הצגת הדברים מזווית חדשה או חדה יותר שלא התאפשרה קודם לכן. למעשה נראה כי למעט "אבולוציה" קשה למצוא דוגמאות טובות נוספות שמתאימות להגדרה זו. למושגים כמו "המהפכה" התעשייתית כמו "תקופת האבן\ברזל\ברונזה" ניחנים בקשר מטונימי בלבד למושאם ואין להם אופי היוריסטי של תיאוריה. כלומר "המהפכה התעשייתית" איננו מושג שמציין תהליך הדומה באופיו לתעשייה אלא כזה שמאפיין בולט שלו הוא תעשייה ובשונה מ"אבולוציה" שכן אין מדברים על "עידן אבולוציוני" (כלומר כזה שבו, בניגוד לעידנים אחרים, ישנה אבולוציה) אך כן ניתן לדבר על "אבולוציה של המהפכה התעשייתית". מושגים כמו "צמיחה", "שפל" (הגדול), "אביב" (העמים) או "מירוץ" (לאפריקה) הם מטאפוריים אבל מאולץ לטעון כי הם מושאלים מתיאוריה או דיסציפלינה אחרת וכי יש להם משמעות תיאורטית. מושגים אחרים כמו "קולוניאליזם" או "רנסנס" הם למעשה השאלה פנים-דיסציפלינארית. "מהפכה קופרניקאית" נדמה כמועמד למושג כורך מסוג זה בשל ההשאלה המשתמעת מפיזיקה וכאשר הוא מיוחס להתפתחויות בתחומים אחרים (כמו הפילוסופיה של קאנט), אך לטעמי זהו תואר מעריך ולא מושג כורך. נראה כי אני נותר עם האפשרות להסתפק באזכורים ספורים ב'גוגל' של "קו-שבר היסטורי" (historical fault-line) הלקוח מגיאולוגיה או לטעון שהרסטורציה היא מושג הלקוח מתיאורית הנגרות.
