בין מחשבה יהודית למחשבה מדינית

בין מחשבה יהודית למחשבה מדינית

מחשבה מדינית יהודית – סיכומים

האם ההבדל בין מחשבה יהודית למחשבה יהודית מדינית הינו הבדל סמנטי או מהותי?

כיצד הפילוסופיה הפוליטית עוברת קונטקסטואליזציה/אקטואליזציה? השאלות הללו אינן נבחנות בעין נורמטיבית גרידא, הפילוסופיה הפוליטית מנסה לתת גושפנקא תלוית קונטקסט היסטורי עניין שמסביר בין היתר את ההבדלים והקשרים בין ה'תורות' הפוליטיות השונות.

הפילוסופיה הפוליטית גם מתווה מתאר קונקרטי להתנהלות ביומיום וזאת בוודאי לאור התקופה.

ערוך השולחן: נכתב במאה ה 19 תחילת ה 20. הרב אפשטיין. אחד ממעוזי ההתנגדות. ספר הלכות הנותן פרשנות על השולחן ערוך של ר' יוסף קארו. 'נימוס המדינה'- נימוס מלשון נומוס. גיור המילה היוונית, הגירת טרמינולוגיה. מאמרו בהקדמה מזכיר הן את אפלטון, בתיאוריו האורגניים של המדינה ובאנלוגיה שלה לגוף האדם, הלב כמלך יוצר החוק. וכן את אריסטו באומרו שהאדם הוא מדיני בטבע- בע"ח פוליטי.

המלך עלי אדמות כמוהו כאל, כפי שאני מחויב למלכותא דרקיעא כך אני מחויב למלכותא דארעא. כאקטואליזציה; הוא מבסס בדבריו את התשתית וההצדקה לציות לצאר בתקופתו.

הוא מצטט את מסכת אבות: הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה – איש את רעהו חיים בלעו- מימרה בקונוטציה הובסיאנית.

רבן יוחנן בן זכאי– צעק כנגד הקולקטיב היהודי המתנגד למשטר- אל תתנגדו לרומי- קבלו מרותם, ומצידו ביקש, 'תן לי את יבנה וחכמיה'.. .תוך השקפה פרגמאטית יותר.

רב אפשטיין למעשה מרצה בשבח ההישמעות למשטר ולמנהיג, בשבח הצייתנות וכנגד המרידה. הוא לא נאחז בראוי בלבד כי אם מנסה למצוא את הראוי תחת מגבלות ונסיבות המצוי.

האם ישנה מחשבה מדינית יהודית והאם ניתן לאפיין אותה?

הפילוסופיה המעשית (מדינית) נחלקת לדעתו של הרמב"ם ל4 חלקים: אתיקה, אקונומיקה, פוליטיקה, פוליטיקה בינ"ל. כשהתחומים מוכלים זה בזה מהפנימי לחיצוני ביותר.

אריסטו- מעל לאדם המשפחה – מעליה- הכפר- מעליו- המדינה (הפוליס). מדרג התכליות של כל פונקציה פוליטית כזאת עולה. הצרכים שהפוליס משרתת הם המתוחכמים ביותר ואילו הבית משרת את הצרכים הבסיסיים ביותר. הרמב"ם מוסיף מעל למדינה את האל. שיטתו של הרמב"ם מהדהדת את השיטה הניאו-אריסטוטלית ואת התפיסה הטלאולוגית.

לכתחילה, לשיטתו של אריסטו- הכל פוליטי.

הפרדוקס במחשבה המדינית היהודית ברור- מחד, אנו בהיעדר ריבונות במשך אלפיים שנה. העם היהודי החל מ 70 לספירה ועד ל48', הם נטולי זהות פוליטית במובן של הגדרה עצמית. נפוצים לכל עבר. עם זאת ובניגוד כך, גם בגולה, קיימו היהודים חיים פוליטיים ומחשבה פוליטית משך 200 שנה. קיימת חשיבה פוליטית לאורך כל אותן שנות גלות. היהודית בגלות חיו ב'מדינה בזעיר אנפין'. האם לאור כך ניתן לומר שקיימת מחשבה מדינית יהודית?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: