מפא"י – סיכום
- מפלגת מפא"י היא המפלגה הדומיננטית היחידה בפוליטיקה הישראלית מהקמת המדינה ועד לשנות ה-70.
- למפלגת מפא"י יש הגמוניה טוטאלית בשנים מהקמת המדינה עד סוף שנות ה-60.
- · מפלגת מפא"י כמפלגה דומיננטית (4 פרמטרים מרכזיים):
– גודל (לדוג' מפא"י גדולה פי שניים מכל מפלגה אחרת, גודל ביחס למכלול הצירים בבית הנבחרים)
– משך הזמן (לדוג' עשור, 3 מערכות בחירות ומעלה).
– מפלגת ציר, מפלגת פיבוט – מפא"י היא מפלגה שאי אפשר לקיים את השלטון בלעדיה (קורה לעיתים לא נפוצות, שיש מפלגות קצה שמאיישות 40% מהצירים וכולם מתאגדים נגדה, זה לא העניין כאן)
– מפא"י מכתיבה את הלכי הרוח של הדור כולו. מפלגה המשקפת את אופייה של התקופה.
- · מפלגת פועלי ציון (מפא"י): נעה מ-40 עד 66 מנדטים (המערך).
מועדון ה-4
- · שני ניסיונות לקרוא תיגר על מפא"י: מועדון ה-4.
- · אחרי 1961 (מערכת הבחירות הראשונה שהוקדמה בגלל משבר פוליטי) מפא"י ירדה מההישג שהיה קודם. הביקורת על בן-גוריון בגלל הפרשה הייתה מאוד נוקבת ומעמדו הציבורי היה בבעיה.
- · במהלך הדיונים להרכבת הקואליציה היה שילוב בין המפלגה הליברלית, בין מפד"ל ובין המלגות השמאלניות => יש טענה שניסו להחליף את מפא"י, מה שהם בפועל ניסו זה לכפות על מפא"י להחליף את בן-גוריון. גם זה לא הצליח להם ודוד בן גוריון נותר במקומו.
מפא"י – המורשת
- במידה רבה שנות ה-50 ושנות ה-60 בישראל אופיינו ע"י מפא"י.
- השינויים המשמעותיים של שנות ה-70: (האוריינטציה בכוון בינ"ל מערבי, השמאל מתחיל לאמץ תפיסה של שמאל ליברלי ופחות סוציאליסטי (תיקון עוול וזכויות)). גם הושפעו ממה שהייתה מפא"י. השינויים של שנות ה-70 הם המרד במורשת המפא"יניקית.
- המערכת הפוליטית אחרי מפא"י (67): בהתארגנות מחדש של המפה הפוליטית לאחר מלחמת ששת הימים אנחנו כבר לא מציירים את המערכת הפוליטית כמעגלים קונצרניים, אלא כציר הנקבע על פי היחס לשטחי ארץ ישראל ולכך הייתה השפעה רבה על מפא"י לאחר מלחמת ששת הימים.
- ר"ץ (שולמית אלוני): מפלגה שקוראת תיגר (הפכה לזה רק אחרי מלחמת יום כיפור) – היא המפלגה היחידה שהיה באג'נדה שלה מחאה לפני מלחמת יום כיפור. בגלל שהבחירות היו אחרי המלחמה (וההרשמה לפני), היא זכתה בתהודה רבה.