תשובתו של סוקרטס בפוליטיאה: משל האותיות הקטנות והגדולות

תשובתו של סוקרטס בפוליטיאה: האותיות הגדולות והקטנות וזיהוי הצדק

מבוא למחשבה מדינית

סיכומים אקדמיים

סוקרטס נרתע מהדבר תחילה, אך בסופו של דבר מתרצה. כי הוא חייב לומר משהו על ההסתכלות הלא נכונה על הצדקה. אחרת, הוא חושב שיחטא אם הוא לא יעשה כן. "כל עוד רוח באפי, הטוב מכל יהיה" – הוא מוכן למות למען הערכים. בכך, הוא שונה מכולם. והאלים והערכים העליונים שלו שונים מכולם.

זוהי תחילת ההגנה של סוקרטס.

משל האותיות הגדולות והקטנות

הקריאה של אדימאנטוס וגלאוקון היא הגנה על האיש הצודק. הם מנסים לחפש את הסיבה לעסוק בצדק ולא בעוול. סוקרטס לא רוצה לדבר תחילה על הפרט (האותיות הקטנות), הוא טוען שיש לדבר על הכלל (האותיות הגדולות).

הדבר מניח את כך שאין מתח בין טובת הכלל לטובת הפרט. אחת מהבעיות המרכזיות במחשבה המדינית, היא המתח בין הכלל לפרט. גם בספר המדינה, לא כל כך פשוט למצוא קשר ישיר בין טובת הכלל לטובת הפרט. למרות זאת, הספר מבוסס על השוואה זאת.

בסופו של דבר יכול להיות למצוא דוגמה של צדק של המדינה הצודקת או האיש הפרטי הצודק, ובמסגרת השנייה זה יהיה יותר מדינה.