פוליטיקה השוואתית: הגישה ההתנהגותית

 פוליטיקה השוואתית: הגישה ההתנהגותית Society Centered

 פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

הגישה ההתנהגותית בפוליטיקה השוואתית עוסקת בהשפעה של גורמים חברתיים על התנהגות פוליטית. בודקים למשל התנהגות בוחרים לפי גורמים חברתיים. בודקים למשל קשר בין מעמד כלכלי לבין הצבעה בבחירות, או קשר בין מוצא אתני להצבעה, קשר בין עמדות לבין הצבעה. פאטנם מדבר על איך התנהגויות אנשים משפיעים על הדמוקרטיה. בארץ יש חוקרים, אשר אריאן ומיכל שמיר שמסבירים התנהגות בוחרים מאז 1969. גישה זו צמחה משום שאמרו שלא מספיק שיש פער גדול בין חוקות ומוסדות לבין ההתנהגות שלהם וזה בא כריאקציה בדגש על החברה. עמדו גם טכניקות מתאימות על-מנת להתחיל לבדוק התנהגות של אנשים. במהלך מלחה"ע השניה הממשל האמריקאי עשה הרבה סקרים על דעת הקהל בארה"ב וזה אפשר עיבוד שיטתי של מידע על דעות האזרחים. דיוויד איסטון דיבר על המערכת הפוליטית כמערכת שמורכבת מתשומות (תביעות ותמיכות) ועל תפוקות (מדיניות). לפי הגישה הזו, הפוליטיקה מתרחשת במעגל שבין התפוקות לתשומות (היזון חוזר feedback). הגישה המוסדית אומרת שיש ביניהם קופסא שחורה ומה שחשוב זה מה שמתרחש בקופסא הזו.

מדד ניידות- מורגן פטרסון  מדד כמה אנשים שינו את הצבעתם מבחירות לבחירות. בודקים כמה קולות קיבלה כל מפלגה בבחירות. צריך לנסות לשלב בין סקרים לבין המדד הזה שהוא מבוסס על תוצאות של בחירות אך הוא לא מגיע לרמת הפרט, אלא בבחירות עצמן.

ניתן לראות לפי העקומה כי ברגע ששינו את שיטת הבחירות לשיטת בחירה ישירה השתנה דפוס הבחירה. De-alignment היערכות מחדש- בוחרים פחות מתוך הערכות עם המפלגות ויותר מסיבות אינסטרומנטאליות- הערכת הגישה / המנהיגים / ההישגים. גישה זו תגיד  שיש כאן תהליך ארוך טווח של שינוי דפוס ההצבעה באופן רציף. הסבר זה יגובה ע"י סקרים שיאמרו שהאזרחים פחות יזדהו עם המפלגות, ירידה בחברות במפלגות פוליטית בישראל ובמערב כולו.

הגישה ההתנהגותית עוסקת בהשפעת ההתנהגות על הפוליטיקה.גישה זו שמה דגש על החברה.הגישה תבדוק קשר בין מעמד חברתי –כלכלי ודפוסי הצבעה,קשר בין מוצא אתני והצבעה(אשכנזים,ערבים,מזרחיים),קשר בין עמדות והצבעה.

רוברט פוטנאם המזוהה עם גישה זו,מסביר בגישתו כי להתנהגות האנשים בחברה השפעה על הדמוקרטיה.

הגישה הביהוויורלית צמחה ע"ב ריאקציה מהגישה המוסדית :הטענה הייתה כי מוסדות מסוימים אין בהכרח שישפיעו על התנהגות חבריהם. בצורה דומה-מדינות שונות העתיקו מילה במילה את החוקה האמריקאית אך התנהגות חבריהם היתה שונה מזו של האמריקאים.

*דייויד אסטון:המערכת הפוליטית מורכבת מתשומות-תביעות ,בקשות תמיכה ממוסדות המדינה,ועל בסיס זה מתרחשות תפוקות.

-"שומרי שער"-מסננים את התביעות מהמערכת הפוליטית. הסינון הוא ע"ב בירוקרטיה ,פרוצדורות.

-החוקר בעל הגישה הביהייויורלית -יחקור את מע' המשפט ע"ב השופטים ,הרקע שלהם.

-החוקר בעל הגישה המוסדית –יחקור את מע' המשפט ע"ב כללי התנהגות פורמלים וא-פורמלים,מנגנוני מע' המשפט ,פרוצדורות.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: