מבוא למדעי המדינה: מדינת הרווחה

עד כה במסגרת מבוא למדעי המדינה לקחנו שתי סוגיות בינתיים- גלובליזציה ורב תרבותיות והיום נוסיף את מדינת הרווחה. אנחנו בוחנים את מה שהיה מדינת לאום דמוקרטית שהיא מדינת רווחה, ואנחנו מסתכלים על המשבר והאתגר. בנינו באשכול הראשון את מדינת הלאום המודרנית ואנחנו מדברים עכשיו על המשבר של מדינת הלאום הדמוקרטית המודרנית. ראינו את הביקורת על המודרניזם.

ישנם שני קצוות על הציר- בצד אחד הימין הליבראלי שרוצה מה שפחות התערבות של המדינה. מהצד השני דיברנו על התפיסה של השמאל החדש– רב תרבותיות, כלומר, מעבר לפוליטיקה של החלוקה יש לדבר על פוליטיקה של זהות ולכן המדינה צריכה לטפל בהדרה של קבוצות שונות, לא רק על רקע כלכלי. המדינה הדמוקרטית- מדינת הרווחה מותקפת משני הקצוות של הספקטרום- מימין ומשמאל. אחת הביקורות על השמאל החדש היא שהוא מפרק את הקהילה הלאומית לקהילות ועוזר לימין.

הביקורת של הניאו ליברליזם על מדינת הרווחה–

1. אי אפשר לעשות חירות פוליטית בלי חירות כלכלית.
2.  מצד אחד יש מדינות חופשיות קפיטליסטיות ומהצד השני משטרים טוטאליטריים המפעילים טרור. ברור שאתה רוצה להיות במקום של דמוקרטיה קפיטליסטית כדי לא להגיע לטוטאליטריות.

מדינת הרווחה תשיב לביקורת ותאמר שמדינת הרווחה לא באה להילחם בשוק החופשי, אלא להגן עליו כחלק מהמדינה הדמוקרטית וליצור פיקוח על עוולות שההגנה על השוק החופשי מייצרת. ההתערבות היא לא נגד השוק, אלא כדי לאפשר לו להתקיים. מדינת הרווחה נוצרה כדי לאפשר לשוק הקפיטליסטי לעבוד בתוך מגבלות שלא יפגעו בזכויות הבסיסיות של האזרחים. מבחינה היסטורית ותיאורטית, מדינת הרווחה לא נלחמה בקפיטליזם. קיינס אמר לנו שצריך להשתמש במדינת הרווחה כשיש משבר של השוק- בסוף המאה ה-19 ואחרי מלחמת העולם השנייה. במשבר גדול של השוק המדינה צריכה להתערב, לגבות יותר מיסים, לעשות חלוקה מחדש, לעשות הכשרות מקצועיות וכו'. קיינס טען שמדינת הרווחה היא מנגנון שמאפשר התערבות של המדינה כדי לייצב מחדש את המערכת. קיינס היה אנגלי ליבראלי, הוא אמר שבזמן משבר יש להגן על האזרחים כדי שהמשטר לא יהיה בסכנה.

מרשל אמר לגבי מדינת הרווחה – כדי שאדם יוכל לממש את הזכויות הפוליטיות שלו, הוא צריך שהמדינה תגן עליו. מדינת הרווחה מנסה לתת ביטחון חברתי, לתת את המינימום, אם נפלת ואתה לא מתפקד, המדינה עוזרת לך להמשיך לתפקד. מדינת הרווחה היא חלק מהזכויות שלנו. יש לנו זכות לא לרעוב ללחם ולא להיות בלי תעסוקה וכו'. במובן זה, התפיסה של מדינת הרווחה היא שזו זכות שלנו ואנחנו לא צריכים לומר תודה לאף אחד, זהו התפקיד של המדינה. כמובן שיש מודלים שונים של מדינות רווחה. במודל האמריקאי יש מודל מינימליסטי ויש מודל של המדינות הסקנדינביות שהוא מאוד רחב ומפותח. יש מודל אירופאי, יש מודלים שונים שלכולם יש תפיסה של זכות בסיסית שיש לאנשים ועל המדינה לספק אותם.

בעיותיה של מדינת הרווחה

מדינת הרווחה החלה לסבול מבעיות וממצוקות שכולנו מכירים היטב אחרי שנות החמישים והשישים. קרו תהליכים בשנות ה-60 ו ה-70: מי שיש לו קביעות יכול להיות פחות יעיל וכו', למנגנונים הביורוקראטיים החיוניים יש בעיות שצריך לטפל בהן. חלק גדול ממה שמדינת הרווחה הניחה הוא שיש מספיק עובדים בשוק. אולם אנחנו בבעיה קשה, תוחלת החיים עלתה בצורה דרמטית, יש יותר אוכלוסייה זקנה שצריך לדאוג לה במשך 30 שנים- המדינה צריכה לשלם להם. מצד שני, רמת הפריון מאוד נמוכה. ילודה ירודה משמעה שבעוד 10 או 20 שנים אין מספיק אוכלוסייה עובדת שתוכל להחזיק את הקשישים ואת המשק. יש במציאות החברתית דברים שהולכים נגד מדינת הרווחה, ברמות של הקצבאות וכו'.

בעיה נוספת היא הבעיה של סקטורים שהופכים להיות לא רווחיים בשוק, למשל הכורים באנגליה, וכשלא צריך פחם כבר ויש איגודים מקצועיים, המשק סוחב על עצמו סקטור שלם שלא תורם. חלק מזה הוא מלכודת העוני– יותר נוח לשבת בבית ולקבל קצבה יפה, מאשר לצאת ולעבוד ולקבל משכורת שדומה לקצבה. מדינת הרווחה הגיעה למשבר ואז הניאו ליברלים באו בביקורת. בסוף שנות ה 70 יש תובנות שמדינת הרווחה פשטה את הרגל ולכן צריך ללכת לתפיסה המשחררת את השוק בלי ההגבלה של המדינה. מה שקורה בפועל הוא שחלק מסוים מהמנגנונים של מדינת הרווחה הולכים ומכרסמים בה, מקצצים קצבאות וכו'. עדיין, כשבוחנים את הנתונים האמיתיים, בעידן הכי בוהק של הניאו  ליברליזם, מדינת הרווחה עדיין לא נשחקה ואי אפשר לומר שהיא על סף התפוררות. יש מערכת עדינה יותר וחלק גדול מהמנגנונים של מדינת הרווחה הם ברמה של הסדרים. מה שקרה במהלך השנים הוא שחלק מסוים באוכלוסייה שהיה קודם אוכלוסייה עובדת, פוטר ולא הצליח לחזור לשוק העבודה. התעשייה הכבדה איבדה את מקומה. חלק מהפועלים הצליחו לקבל עבודות בשירותים וחלקם הפכו להיות במצב עני וקשה הרבה יותר. הדבר השני שאנו אומרים הוא שמנגנוני ההגנה על הפרטים נשחקו. כשמאפשרים חינוך פרטי, מוציאים את התלמידים הטובים מהמערכת ואז המערכת פחות טובה. התפיסה הניאו ליברלית אומרת- תן לתלמידים הטובים ללכת לבתי ספר טובים והם יצמיחו את המשק. התשובה לכך היא שיכול להיות שהמשק צומח, אך קבוצות גדולות באוכלוסיה בקושי מצליחות להתקיים.

האם הניאו ליברליזם הצליח למוטט את מדינת הרווחה? התנאים הלכו והתדרדרו תחת התפיסה הניאו ליברלית. ראינו באמצע שנות ה-90 חזרה מאסיבית של מפלגות סוציאל דמוקרטיות שחוזרות לשלטון. כדי להתמודד עם המשבר הגדול, עשו חשיבה אסטרטגית ודבר ראשון ניתקו את הקשר בין האיגודים המקצועיים לבין מפלגת השמאל. בשנות ה-90 ניתקו את הקשר הזה ואמרו שאנחנו לא בהכרח מחוברים לאיגודי הפועלים, שכבר היו פחות בעלי השפעה. הם גם אמרו שהם לא שוללים הפרטה ואת השוק הקפיטליסטי.

ראה גם סיכום מאמר – מדינת רווחה \ ג'וני גל

הפוליטי נגד החברתי: מדוע חנה ארנדט לא סמכה על מדינת הרווחה