Emerging sings languages / Irit Meir: סיכום מאמר

:Emerging sings languages / Irit Meir

שפות סימנים חדשות נוצרות כאשר אנשים חרשים, ללא חשיפה מוקדמת לשפת-סימנים או לשפה מדוברת, באים במגע עם אנשים חרשים נוספים. למעשה הם יוצרים שפה חדשה ללא שום בסיס קודם. דרך חקירתן של שפות אלה, נעשה ניסיון לענות על שלוש שאלות בסיסיות: 1) איך שפה חדשה נראית?( מהם המרכיבים הבסיסיים ביותר בשפה, אשר מאפשרים לה לתפקד כשפה , במלואה) , 2) כיצד מורכבות לשונית מופיעה בשפה?  3) מהו הוא הקשר בין השפה למאפיינים של החברה שבה היא מתפתחת?

שפות הסימנים החדשות, שבלשנים החלו לחקור מתחלקות לשתי קטגוריות( המובדלות בשל התנאים החברתיים שלהן): 1) שפת סימנים כפרית ( village sign languages ), 2) שפת סימנים של קהילת חירשים ( deaf community sign languages). ההבדל העיקרי בין השתיים הוא האחדות הסוציאלית שלהן.

1. Village sign languages– מתפתחת בקהילה קטנה, או כפר, אשר אחוזי החירשים בו הם גבוהים יותר מאשר במקומות אחרים.  בדרך כלל קהילות אלה מבודדות משאר החברה בשל סיבות אתניות או גיאוגרפיות. התינוקות החירשים שנולדים בקהילות אלו, לא הולכים לבית-ספר( כמו כן גם ילדים שומעים), בכל מקרה אין להם גישה לקהילות חרשים אחרות, אם יש כאלה מסביב. לפיכך החרשים בחברה זו לא חשופים לשפת סימנים קיימת באזור.  לכן כאשר נולדים ילדים בקהילה זו נוצרת ביניהם שפה, שמתפתחת ללא מגע עם שפות סימנים אחרות. שפות אלה נוצרות מתוך הרצון לתקשר בתוך המשפחה ומשתמשים בה גם אנשים שומעים, לכן זוהי לא בדיוק קהילת חירשים. בקהילה זו, ילדים רבים, שומעים וחירשים רוכשים את שפת הסימנים כבר מלידה, או בשלבים מוקדמים מאוד.  לדוגמא: שפת הסימנים שהתפתחה בשבט הבדואי אל-סייד שבנגב(ABSL) הינה שונה משפת הסימנים הישראלית(ISL), בסדר המילים שלה, ומהשפות שסביבה, דיאלקטים של ערבית, ועברית. חייהם של האנשים החרשים בשבט זה, לא שונים  מאשר חייהם של השומעים והם נטמעים היטב בחברה.

2. Deaf community sign languages– מתפתחת כאשר אנשים חרשים אשר משתמשים כבר בשפת סימנים אחת, מרקעים שונים, מכונסים יחד באותו מקום. בדרך כלל זו יוזמה של בתי ספר לחירשים שמארגנים את המפגש. לעיתים האנשים שמגיעים למפגשים רכשו כבר שפת סימנים ולעיתים אלה אנשים שהשתמשו בשפת סימנים רק בתוך המשפחה, שפת סימנים זו נקראת homesign. ערבוב זה של מערכות לשוניות, יכול להיות מושווה  לזה אשר קיים בפיגין. אך שלא כמו בפיג'ין החירשים יכולים להגיע עם מעט חשיפה לשפה אחרת, או בכלל לא. במקרים נדירים, אף אחד מחברי הקבוצה של השפה החדשה, לא מכיר שפת סימנים אחרת מלבד השפה שדיברו בביתם (homesign), במקרים כאלה השפה שתתפתח ביניהם תחשב כחדשה. לשפות אלה שנוצרו, אין כמעט תיעוד, אך כיום הדבר במגמת שיפור. לדוגמא: שפת הסימנים שהתפתחה בניקרגואה כאשר הפגישו ילדים ממשפחות שונות ומאזורים שונים בארץ, בבית ספר אחד, יצרו תוך שני עשורים שפת סימנים חדשה. כמו כן גם שפת הסימנים הישראלית(ISL) .

* ההבדל העיקרי בין השתיים הוא, deaf community sign languages , מתפתחת בין אנשים שכלל לא מכירים אחד את השני, והם מגיעים ממקומות ומרקעים שונים.  לעומת village sign languages, שמתפתחת בקהילה סגורה ומבודדת, שהאנשים בה מכירים היטב אחד את השני ומגיעים מאותו רקע.

* עפ"י המאמר התשובות שניתנות לשאלות שצוינו למעלה הן:

1. איך שפה חדשה נראית?

בשפות הסימנים החדשות שהוצגו במאמר, שפת הסימנים של שבט אל-סייד(ABSL), שפת הסימנים הישראלית( ISL ), ושפת הסימנים של ניקרגואה(NSL), לכולן יש מלים, משפטים, תחביר, ומבנה פנימי (שזה מה שהופך אותן לשפה). התחביר בשפות אלה הוא פשוט, הדור הראשון שהשתמש בשפות אלו נוטה לפרק את המשפט לשני חלקים מכיוון שאין הבחנה תחבירית בין הנושא והנשוא. לפיכך אירוע של שבו גבר זורק כדור לילדה יתואר כך: ילדה עומדת, גבר זורק כדור, ילדה תופסת. כנראה לשפות לוקח זמן לפתח סימנים תחביריים, אשר מבחינים בין הנושא לנשוא. דבר נוסף אשר מאפיין שפות אלה, הוא חיבור מילים על-מנת להרחיב את אוצר המילים.

2. כיצד מורכבות לשונית מופיעה בשפה?

למרות שלשפות סימנים יש תכונות כמו עומק תקשורתי, וקיומן של מילים ומשפטים שמאפיינים אותה כשפה, אין להן מבנה מורכב. כנראה כי לוקח לשפה זמן לפתח מורכבות  והיא לא מופיעה בפתאומיות בדור אחד. לדוגמא: village sign language, אין דיווחים בשפות אלה על שיעבוד של פסקה אחת בשנייה, כלומר, לא קיים בהן המשפט: "הוא אמר לי שהוא יבוא". כמו כן גם אין הסכמה בעניין הפועל, הוא יכול לבוא בכל מקום במשפט. יש נושאים בדקדוק של שפת סימנים שיש עליהם הסכמה, והם מופיעים בצורה אחידה בכל שפות הסימנים, אך לא כל השפות הסימנים החדשות חולקות את אותו סוג של מבנה דקדוקי.

3. מהו הוא הקשר בין השפה למאפיינים של החברה שבה היא מתפתחת?

לחברה  שבה מתפתחת שפת סימנים יש צד מכריע בהתפתחות השפה. אם כך, בחברה שבה יש יחס מנוכר כלפי חירשים, והם מבודדים מכלל החברה, גם לזמן לא תהיה השפעה מכרעת על התפתחותו של מבנה השפה. הוכחה נוספת לתפקיד החברה בהתפתחות השפה ניתן לראות בdeaf community sing languages- התפתחות מבנה השפה הוא יותר מהיר מכיוון שהחברה נוטה להיות יותר דינאמית מאשר הקבוצה השנייה, מכיוון שיש בה יותר אנשים חדשים אשר מצטרפים לחברה, כמו כן גם  להקשר החינוכי  ולתמיכה  המוסדית יש השפעה מכרעת.

אם כך, שפה צריכה יותר ממוח אנושי ע"מ להתפתח, אינטראקציה היא גורם מאוד חשוב, שבלעדיו לא יכולה להתפתח שפה כקומפלקס.

לשון, חברה, תרבות – סיכום

סיכומים אקדמיים

בודהה על משמעות הסבל והאושר

האם הרצון שלו באושר הוא המקור לכל הסבל שלנו? רעיון הסבל עומד ביסוד תורת הבודהיזם ובבסיס הדרך להשתחרר ממנו שהציע בודהה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: