דקארט- הגיונות: ההגיון החמישי

דקארט- הגיונות: ההגיון החמישי

דקארט ניגש לאפיין את מהותם של הדברים החומריים. הוא בוחן מהן האידאות שיש לו על הדברים החומריים, ורק את אלה שהן מובחנות ובהירות. הוא אומר, בניגוד לאפלטון, שאנחנו לא לומדים דברים חדשים על הדברים החומריים אלא נזכרים בדברים שנמצאים ברוחי אך טרם הפניתי את החשבתי אליהם.

בהמשך דקארט חוזר על הוכחת קיומו של האל. האל הוא היש המושלם ביותר, ולכן אחת השלמויות של האל היא היותו קיים. דקארט שלח את ספרו לביקורת אצל אינטלקטואלים. אנטואן ארנו ביקר את הוכחה זו לקיומו של האל. הוא אומר שדקארט מניח את המבוקש. דקארט טוען שמה שאני תופס שאופן ברור ומובחן, הוא אמת כי האל לא משלה אותי. למעשה  דקארט מוכיח את התפיסה הברורה והמובחנת ע"י האל, והוא מוכיח את קיומו של האל ע"י התפיסה הברורה והמובחנת. יש כאן טיעון מעגלי, ובעצם אין הוכחה.

הגנה על דקארט היא שהוא מוכיח את קיומו של האל בהיגיון השני באופן אחר, והוא משתמש בטיעון זה רק בהיגיון החמישי. למעשה לאחר שכבר הוכיח את קיומו של האל הוא מחזק את ההוכחה. דקארט עצמו עונה לארנו תשובה לא משכנעת, ואומר שהוא לא צריך להניח להוכיח שוב את התפיסה המובחנת והברורה כי הוא כבר הוכיח זאת בהיגיון השני. תשובה זו לא נותנת מענה משום שהקושיה עומדת בעינה.

פילוסופיה של העת החדשה – סיכומים

סיכומים אקדמיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: