המשק הישראלי: הסכסוך היהודי ערבי

הסכסוך הישראלי-ערבי

  • במובנים מסוימים הסכסוך החל כבר בתקופת העלייה ה-1, בדמות אירועים קטנים של גניבות ועימותים בקנה מידה קטן. כבר אז החלו לדבר על הבעייתיות ביחסים בין 2 הקהילות. התנגשויות לאומיות, שמתרחשות בכל הארץ ולא רק ביישובים מסוימים, מתחילות עם הכיבוש הבריטי.
  • מאורעות 1921 (תרפ"א): העימות הלאומי הראשון הוא במאורעות 1921. מדוע דווקא אז? כל אחת מהקהילות תובעת לעצמה את יחס השלטון. הערבים שיתפו פעולה עם הבריטים נגד הטורקים במהלך המלחמה, והם רצו את תמורתם. היהודים, מאידך, מסתמכים גם על הצהרת בלפור, וגם על כתב המנדט שניתן לבריטים – אשר מציין את הקמתו של בית לאומי ליהודים. כך מתחילה תחרות בין הקהילות על קבלת זכויות לאומיות מהבריטים.
  1. מאורעות 1929 (תרפ"ט)
  2. מאורעות 1936-1939 – המרד הערבי הגדול
  3. מלחמת העצמאות 1947-1949
  4. מבצע סיני, 1956
  5. מלחמת ששת הימים, 1967
  6. מלחמת ההתשה, 1968-1970
  7. מלחמת יום כיפור, 1973
  8. מלחמת לבנון, 1982-1985
  9. האינתיפאדה ה-1, 1987-1993
  10. מלחמת המפרץ, 1991 – למרות שזו לא הייתה ממש מלחמה במסגרת הסכסוך, אלא "נספח" ממלחמה של ארה"ב בעיראק.
  11. האינתיפאדה ה-2, 2000-2005
  12. מלחמת לבנון ה-2, 2006
  13. מבצע עופרת יצוקה בעזה, 2008
  • כל המאורעות הללו מהוות דגם של התפרצויות, זעזועים שמתפרצים פעם ב, ואז חוזרים למתח שקט כזה. לדגם הזה יש השפעות כלכליות ספציפיות. עד הכרזת המדינה ב-48' הסכסוך הוא ישראלי-פלסטיני, בין 2 הקהילות. מהכרזת המדינה מלחמת העצמאות הופכת להיות בין מדינת ישראל לבין צבאות ערב, ואז הסכסוך הופך לסכסוך ישראלי-ערבי, וכן הוא הופך לקונבנציונלי בכך שמדובר במלחמה מאורגנת קונבנציונלית.
  • תהליך השלום: במקביל לסכסוך הישראלי-ערבי יש ניסיונות לפתור אותו, או לפחות לנטרל קצת מתחים.
  1. 1949 – הסכמי הפסקת האש (קביעת גבולות הקו הירוק)
  2. 1974 – הסכמי ההפרדה (זהו ההסכם עם סוריה שלמעשה מיושם עד היום)
  3. 1978 – הסכם קמפ-דיוויד
  4. 1979-1982 – הסכם השלום עם מצרים (ההסכם בוצע עד 82')
  5. 1991 – ועידת מדריד
  6. 1993 –אוסלו א'
  7. 1994 – שלום עם ירדן
  8. 1995 – אוסלו ב'
  9. 2000 – כשלון שיחות השלום עם סוריה והפלסטינים
  10. 2005 – נסיגה מעזה
  • הסכסוך הישראלי-ערבי הקונבנציונלי נמשך עד תחילת שנות ה-80, שכן מהרגע שנחתם הסכם שלום עם מצרים, הסיכוי להקים קואליציה בין מדינות ערב נגד ישראל הוא קלוש. גם הפלסטינים מבינים זאת, שלא תוכל לקום קואליציה של צבאות ערב שתילחם למענם, והם שבים להילחם בעצמם, והסכסוך חוזר להיות ישראלי-פלסטיני. לכן, משלב זה ניתן לראות בסטטיסטיקה שניתק המתאם בין ההתעצמות הבטחונית במדינות ערב, לבין התעצמותו של צה"ל מבחינת הוצאות הבטחון.
  • בסה"כ, ניתן לומר על הסכסוך ראשית שהוא מתאפיין בדגם של זעזועים ורגיעות (יחסיות), וכן על התחלתו כסכסוך קהילתי עם הפלסטינים, הופך לסכסוך קונבנציונלי עם מדינות ערב, וחזרה לסכסוך קהילתי.

המשק הישראלי-  סיכום

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: