צלאח אלדין – סיכום

צלאח אלדין היה מנהיג מוסלמי, מייסד השושלת האיובית, שכבש ב-1187 את ירושלים מידי הצלבנים. אלדין היה קצין מצרי ממוצא כורדי שהצליח לשים ידו על השלטון במצרים ולאחר מכן להשתלט על חלקים נרחבים במזה"ת. לשם ביסוס כוחו וצבירת תמיכה נעזר אלדין באידיאולוגית "ג'יאהד" שכללה את גירוש הצלבנים מירושלים והשבתה לאסלאם. לאחר שהשלים את ביסוס שליטתו באזור (מצרים, סוריה ועיראק) פנה אלדין, ככל הנראה משילוב שיקולים אסטרטגיים ואידיאולוגיים, לכיבוש א"י. לאחר שהביס את הצלבנים בקרב קרני חיטין עלה על ירושלים ולמרות שרצה לכבוש אותה בכוח הסכים לבסוף לקבל את כניעתה וכך הגיע השלטון הצלבני בעיר לסיומו. לאחר הכיבוש השיב אלדין את העיר לצביונה המוסלמי הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינת בינוי תוך שהוא משקם מוסדות מוסלמיים וממיר מוסדות נוצרים. בעקבות הכיבוש עזבו כל הנוצרים המערביים את העיר ואוכלוסייתה נדלדלה ועל כן נקט אלדין יוזמות תעמולה לעידוד הגירה של אוכלוסיה מוסלמית אליה. יורשיו של אלדין, האיובים, על אף שהיו מפוצלים המשיכו לשלוט באזור ובירושלים עד שזו הוחזרה לידי הצלבנים בהסכם אלעג'ול-יפו (1229). השושלת האיובית הגיע לסיומה באמצע המאה ה-13 עם פלישת המונגולים לאזור ועלייתם של הממלוכים לשלטון במצרים.

דקארט, אלוהים, דת ואמונה

עבור דקארט, שאלת קיומו של אלוהים איננה רק עניין תאולוגי – היא לב לבה של הפילוסופיה שלו. ההוכחות לקיום האל ממלאות תפקיד מכריע בביסוס הוודאות של הידע האנושי.

עוד דברים מעניינים: