תאצ'ריזם – סיכום

מרגרט תאצ'ר (תאצ'ריזם)

מרגרט תאצ'ר היא הראשונה ורבת השפעה מהמנהיגים הניאו-ליברלים. מעקרונות תיאורטיים לקחה ליישום מהותי. בתו של חנווני, למדה משפטים באוקספורד. האידיאולוגיה הושפעה מספרו של פרידריך ואן-הייק מ-1944 "הדרך לרפורמה". רעיון המרכזי מהספר שלקחה תאצ'ר היה שינוי המודל הכלכלי הקיינסיאני (מחשבה שניתן לאתחל את השוק ע"י הממשלה בכל שלב) ששלט בכיפה, ומעבר למודל לפיו:

  1. המשק לא חייב להיות בתעסוקה מלאה, אין מספר מקודש של אחוז אבטלה. יש מצבים מסוימים בהם אבטלה כבדה לא עומדת בסתירה לצמיחה.
  2. הממשלה צריכה לקצץ במיסים ובהוצאות. הורדת נטל המיסים לא יכולה לבוא לבדה, היא אינה מתמרצת את המשק. חייבים לקצץ מאידך.
  3. הממשלה חייבת לדאוג שתהיה מערכת נאותה של תמריצים וסיכונים כדי להוביל לשגשוג.

דוגמה: משרד התמ"ת משקיע בפרויקטים חדשניים. הוא מסתכן בהפסד על רוב החברות, תוך תפיסה שמעט חברות יצליחו להחזיר למדינה את ההלוואה בריבית דריבית. משרד התמ"ת לא הלך על הרעיונות ה"משוגעים" באמת, ארוכי טווח שיועילו למדינה. כל דבר שהשוק הפרטי יכול לממן בעצמו, הוא רעיון לא רלוונטי לקרן הון-סיכון שכזו. התמ"ת צריך להיות המקור האחרון, אחרי מיצוי האפשרויות בשוק הפרטי.

"מה שבריטניה זקוקה ליותר מיליונרים וליותר פושטי רגל" – להכניס רמה גבוהה יותר של סיכון.

בשנת 1978 נופלת הממשלה. מרגרט תאצ'ר עולה לשלטון ב-1979 ומתחייבת לצמצם את הבירוקרטיה הבזבזנית ואת הוצאות הממשלה. ממשלתה הראשונה מנסה להחליף את מודל "המדינה האומנת" (מהעריסה עד הקבר), לא עוד המדינה כדואגת לאזרח. יש חיפוש של מודל אחר – תרבות יזמית – שינוי תרבות של בריטניה. היא נמצאת במיעוט בממשלה, ללא שליטה בפרלמנט. מכריזה שהבעיות של בריטניה היא המונופול של תעשיית המדינה.

מלחמת פוקלנד ב-1982 מוצאת את תאצ'ר חלשה. אך בריטניה מנצחת והיא נישאת על גלי הצלחה אדירים בשל הניצחון. בבריטניה יש יכולת לרה"מ מצליח להכריז על בחירות חדשות אחרי פיזור הממשלה לפני זמנה. ב-1983 היא זוכה לניצחון מוחץ – ניצחון מוחץ בבחירות, רוב של 144 נציגים. כך נולד רעיון התאצ'ריזם:

  1. דחיית המודל של קיינס.
  2. דחייה מוחלטת של מודל מדינת הרווחה, המדינה לא צריכה לממן רווחה יותר.
  3. הפחתת מעורבות המדינה בכלכלה.
  4. הפרטה אגרסיבית של חברות.
  5. הפחתה של מס-הכנסה.
  6. מחויבות עמוקה להורדת החוב הלאומי.

הקרב המכריע של תאצ'ר מתנהל בשביתה של כורי הפחם. תעשיית המכרות הבריטית הייתה תעשייה מולאמת. היא חיה על סובסידיה שנתית של 1.3 מיליארד דולר. כל שנה התעשייה הייתה מפסידה למדינה. תאצ'ר מחליטה לסבסד את הסובסידיה, מה שגורם לשביתת כורים במאי 1984 והיא נמשכת שנה שלמה. תאצ'ר לא נכנעת, והכורים נכנעים. המסקנה: לא לעולם חוסן.

בעקבות ההצלחה הזו תאצ'ר ממציאה מושג חדש, privation. הרעיון המרכזי בהפרטה של תאצ'ר, היה הפיכת סדר היום לבלתי הפיך. כשרוצים לחולל רפורמה, אחת הבעיות במשטר דמוקרטי היא שהממשלה מתחלפת, ואז מי שנמצא באופוזיציה לא הספיק להנציח את הרעיונות שלו. היא ניסתה להפוך את התפיסה שלה לבלתי הפיכה. גם אם הלייבור ינצחו, הם לא יוכלו להחזיר את הגלגל אחורה. יש מודלים רבים של ההפרטה (הביקורת כלפי נתניהו היא באשר למודל הספציפי ולא על רעיון ההפרטה כרעיון). תאצ'ר ביקשה לשנות את התפיסה של הבירוקרטיה מהיסוד ע"י הרחבה של בסיס הבעלות הציבורית על נכסי המדינה – לא המדינה תהיה בעלת חברת החשמל, אלא כל אחד בציבור יחזיק חלק מהמניות. הבעיה המתעוררת היא כיצד מפריטים שוק אדיר לידי הציבור?

 

ניסיונות ההפרטה:

  1. חברת התקשורת הבריטית
  2. התעשייה האווירית
  3. תחנות הגז
  4. בתי המלון
  5. דיור ממשלתי
  6. בנזין.

חברות בבעלות ציבורית, ושיפוט שלהן ע"י נורמות עסקיות צפויות. הבעיה הראשונית שנתקלים בה היא הערכת שווי. יש קושי להעריך את השווי של חברה ששולטת בצורה מונופוליסטית. יצירת היסטוריה פיננסית, הצהרות הון, סטנדרטים חדשים של הנהלת חשבונות.

בעיה שנייה – שליטה – פיתוח רעיון מניית זהב – כאשר מדינה מפריטה נכסים אסטרטגיים למשל שוק הבנזין, המדינה מעבירה בעלות לציבור, כולל כל מאזנים של חברה עסקית, אך המדינה שומרת מניית זהב שבמצבים מסוימים יכולה להפעיל את החברה בצורה זמנית.

נפילה של נכס אסטרטגי לידי ידיים זרות ולא רצויות – למשל משקיע סעודי שרוצה לקנות מניות בחברת אלעל יהיה פסול, אך משקיע נורווגי דווקא כן. על כן, תינתן למדינה מניית זהב.

ההפרטה הראשונה הייתה בנובמבר 1984, 50% ממניות חברת התקשורת נמכרו תמורת 6 מיליארד דולר. ההשלכות הן גם על ההנהלה ועל היכולת שלה לתפעל את החברה ומטרותיה. ההפרטה נחשבה למוצלחת. תאצ'ר מקבלת אומץ ומיישמת מודל ההפרטה במשק המים, הגז והחשמל.

מספר קווי ביקורת שפעלו נגד תאצ'ר:

  1. כאשר הביאו חברה ציבורית לשוק המחירים היו גבוהים מדי או נמוכים מדי.
  2. לפני כן תאצ'ר ניסתה לעשות ארגון מחדש בחברות. הביקורת טענה שההישגים הם בגלל ארגון מחדש ולא ההפרטה. לא היה צורך בהפרטה.
  3. עלייה גדולה באבטלה.
  4. הממשלה יצאה מתוך נושא אחד – ניהול ישיר אבל לא הייתה מוכנה לקבל את האתגר הבא: הרגולציה. אחרי ההפרטה יש צורך לפקח על פעולות החברות המופרטות. הצורך לפקח הולך וגובר.  האם ניתן לסבול מיתות בשל שיקולים כלכליים? יש לקחת ברצינות את תפקידי הפיקוח והבקרה. ואכן קמו סוכנויות חדשות לפיקוח.

1987 – תאצ'ר פחות פופולרית אך נבחרת מחדש. הציבור הבריטי מתעייף ומגלה את המחיר. עם זאת, ביטחון העצמי שלה הוא בשיאה. ב- 1990 היא מאבדת שליטה על מפלגתה. שני דברים מעניינים:

  1. הצליחה במטרותיה – צעדיה הם בלתי הפיכים, אפילו הלייבור
  2. בתקופת הממשלה השלישית של תאצ'ר יש את הניסיון המרשים ביותר שלה – דו"ח הצעדים הבאים של הלורד איבס:

א.      כל משרד ממשלתי צריך למפות את המשימות שלו ולשקול האם אפשר לבטל משימה מסוימת.

ב.      האם אפשר לקחת את המשימה וברוח הממשלה השנייה ניתן להפריטה? להתקשר עם חברה ולפקח ברגולציה.

אם התשובה היא לא לשתי השאלות, אז הדוח מציע רעיון חדש:

המדינה צריכה להקים סוכנות ביצוע. זהו ניסיון, בתקופת הכהונה השלישית לפשרה בין הפרטה מירבית לבין התפיסה שלמדינה יש חובה לאזרחיה. מהו יצור הכלאיים הזה:

לפי נוסחה זו המשרד הממשלתי קובע לסוכנות יעדים, מסגרת ומפקח, אך המשרד הממשלתי הוא לא מבצע. הוא צריך להפוך ליחידת מטה מעולה שמהותה לקבל החלטות ולפקח. המשרד והסוכנות חותמים על מסמך מסגרת שמגדיר בחוזה את מעמד הסוכנות והמחויבות שלה, אך גם את מחויבות המשרד לסוכנות. הסוכנות מתחייבת לתוכנית עסקית ולפרסום דו"ח שנתי. לשר יש מועצה מייצגת עם אנשי משרד ואנשי חוץ להגדרת משימות. לציבור יש שקיפות מוחלטת. המטרה היא לשנות מהשורש את התרבות הניהולית במגזר הציבורי.

 

מה היא מורשת תאצ'ר?

  1. מעבר שירותים ציבוריים לשוק הפרטי
  2. אחריות הפרט ולא אחריות המדינה.
  3. מאתוס של חלוקה מחדש לאתוס של יוזמה ותמריצים והתקשרות.
  4. תאצ'ר משאירה מאזן הישגים:

ב-1992 2/3 מהחברות הממשלתיות עברו לשוק הפרטי (46 חברות). 20% מהציבור מחזיק במניות של חברות מונופוליסטיות לשעבר. באותה תקופה כמות השביתות יורדת ב-90%.

בלייר עולה עם "תאצ'ריזם עם חמלה". הוא מנסה דרך שלישית, כשיתוף פעולה של המגזר הציבורי והפרטי. התוצאות היו לאו דווקא חיובית. דוגמת הרכבת התחתית בלונדון.

נראה שזה הצליח, בין 1979-1997 הוכנסו 90 מיליארד פאונד לקופת ההפרטה. חברות מפסידות הופרטו ומכניסות סכומים אדירים לאוצר הבריטי. התשלומים של האזרחים ירדו.

יסודות המנהל הציבורי-  סיכום

סיכומי קורסים אקדמיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: