גזלייטינג (Gaslighting) הוא מונח המתאר מניפולציה פסיכולוגית שמטרתה לערער את תפיסת המציאות של האדם, לגרום לו לפקפק בזיכרונותיו, בשיקול דעתו ואף בשפיותו. אמנם המונח מקורו במערכות יחסים אינטימיות פוגעניות, אך בעשורים האחרונים התרחב והפך לכלי משמעותי בזירה הציבורית – בפוליטיקה, בחברה ואף במקום העבודה.
גזלייטינג בפוליטיקה
בפוליטיקה, לגזלייטינג יש עוצמה רבה כאשר הוא מופעל על ידי מי שמחזיקים בעמדות כוח. על פי הספר State of Confusion: Political Manipulation and the Assault on the American Mind משנת 2008, גזלייטינג הפך לכלי מרכזי בעידן התקשורת המודרנית, תוך שילוב טכניקות שיווק ופרסום עם מנגנונים ותיקים של תעמולה. הפוליטיקאי או התקשורת משתמשים בעובדות מעוותות, סילופים חוזרים ואמירות סותרות כדי לבלבל את הציבור ולהטיל ספק באמת.
הנשיא האמריקאי לשעבר דונלד טראמפ הוא אחד המקרים הבולטים בהם זוהה גזלייטינג פוליטי. עיתונאים רבים תיארו את סגנונו ככזה המערער באופן עקבי את האמון במוסדות, בעיתונות ובאמיתות עובדתיות ברורות. דוגמה נוספת היא מזרח גרמניה תחת שלטון הסטאזי, שם נעשה שימוש בטכניקות גזלייטינג מתקדמות לשם ערעור מתנגדי משטר תוך הימנעות מרדיפות גלויות שעלולות לעורר גינוי בינלאומי.
גזלייטינג במערכות חברתיות
מעבר לפוליטיקה, גזלייטינג הוא גם כלי שמרני במערכות חברתיות שנועד לשמר היררכיות כוח מושרשות. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא גזלייטינג גזעי – מנגנון שבאמצעותו מערכות שלטון והגמוניה אתנית מכחישות עוולות גזעיות, ממסגרות אותן כ"רגישות-יתר" או "היפוך אפליה", ומציגות את המוחים נגד גזענות כמאיימים על הסדר הדמוקרטי.
בכך, גזלייטינג גזעי לא רק מדכא מחאה, אלא מצדיק את המשך קיומם של המבנים הבלתי שוויוניים על ידי הצגת המציאות הגזענית כ"אי הבנה". הוא חוסם את היכולת לתקן עוולות מערכתיות בכך שהוא גורם לקורבנות לפקפק בעצם החוויה שלהם.
גזלייטינג במקום העבודה
גם במקומות עבודה גזלייטינג נפוץ, במיוחד כאשר מתקיימת היררכיה ברורה. הפילוסופית קייט אברמסון מציינת מקרה בו מנהל מפחית בערך תלונה של עובד/ת על אפליה או הטרדה באמירות כמו: "אל תהיה כל כך רגיש", "את/ה מגזימ/ה", או "זה רק בראש שלך". תגובות אלו לא רק משקפות גזלייטינג קלאסי – הן גם מנציחות דינמיקות כוח לא שוויוניות בארגון.
לסיכום, גזלייטינג הוא הרבה מעבר לתמרון אישי – הוא מנגנון כוח חברתי-פוליטי. הוא מעוות את תפיסת המציאות של קבוצות ואנשים, מערער את הלגיטימיות של מחאה, ומשמש לשימור הסדר הקיים. זיהוי תופעת הגזלייטינג ומתן שם למנגנונים שלה הם צעדים הכרחיים ביצירת חברה פתוחה, צודקת ודמוקרטית יותר.
