ויקטור אמיל פרנקל (1905–1997) היה נוירולוג, פסיכיאטר ופילוסוף אוסטרי ממוצא יהודי, ומייסד הלוגותרפיה – גישה טיפולית המדגישה את חיפוש המשמעות ככוח מניע מרכזי בחיי האדם. פרנקל היה ניצול שואה, וחוויותיו הקשות במחנות הריכוז, כולל אושוויץ ודכאו, עיצבו את משנתו ואת תפיסת עולמו. ספרו "האדם מחפש משמעות", שנכתב בעקבות אותן חוויות, הפך לאחד הספרים המשפיעים ביותר במאה ה-20, ושימש כמקור השראה למיליוני אנשים ברחבי העולם.
נעוריו וראשית דרכו
פרנקל נולד בווינה, אוסטריה, למשפחה יהודית ממעמד בינוני. כבר בגיל צעיר גילה עניין בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, וכמתבגר כתב מאמרים על משמעות החיים. בהשפעת הוגים כמו זיגמונד פרויד ואלפרד אדלר, הוא התעמק בתיאוריות פסיכולוגיות, אך בהמשך פיתח כיוון עצמאי, שהבדיל אותו ממוריו.
לאחר שסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת וינה, התמחה בפרנקל בנוירולוגיה ובפסיכיאטריה, והתמקד בעיקר בטיפול בדיכאון ומניעת התאבדות. בשנות ה-30 הוא ניהל מחלקה פסיכיאטרית שהתמודדה עם גל התאבדויות בקרב צעירים יהודים, שנבע מהאנטישמיות הגוברת באוסטריה הנאצית.
השואה והשפעתה על הגותו
בשנת 1942 נשלח פרנקל, יחד עם משפחתו, למחנות הריכוז. אשתו, הוריו ואחיו נספו בשואה, ורק הוא ואחותו שרדו. במהלך שהותו במחנות, חווה סבל בלתי נתפס, אך גם גילה את מה שיהפוך לעיקרון המרכזי של הלוגותרפיה – היכולת של האדם למצוא משמעות גם בנסיבות האכזריות ביותר.
פרנקל הבחין כי האסירים שהצליחו לשמור על תקווה ולמצוא משמעות כלשהי במאבקם היו אלו ששרדו זמן רב יותר, בעוד שאלו שאיבדו תקווה קרסו במהירות. הוא ראה במציאת משמעות – בין אם באמצעות אהבה, אמונה, מחויבות לערכים או אפילו תחושת שליחות – גורם מכריע ביכולת של אדם להתמודד עם סבל.
לוגותרפיה: הטיפול באמצעות משמעות
לאחר השחרור ממחנות הריכוז ב-1945, שב פרנקל לווינה ושיקם את חייו. הוא כתב את ספרו המפורסם ביותר, "האדם מחפש משמעות", בתוך תשעה ימים בלבד. הספר, שפורסם ב-1946, שילב בין תיאור חוויותיו בשואה לבין התיאוריה שלו על לוגותרפיה – גישה טיפולית המדגישה את חשיבות חיפוש המשמעות בחיי האדם.
פרנקל טען כי בניגוד לפסיכואנליזה של פרויד, המדגישה את הדחפים הלא-מודעים, או לפסיכולוגיית האינדיבידואל של אדלר, הרואה בשאיפה לכוח את המניע המרכזי, הכוח המניע העיקרי של האדם הוא חיפוש המשמעות. הוא סבר כי גם בנסיבות הקשות ביותר, האדם יכול לבחור כיצד להגיב ולמצוא משמעות, וכי יכולת זו מעניקה לו חירות פנימית שאין לשלול ממנו.
מורשתו והשפעתו
פרנקל הפך לאחד ההוגים המשפיעים בפסיכולוגיה הקיומית, והלוגותרפיה שלו ממשיכה לשמש גישה טיפולית עד היום. הוא הרצה ברחבי העולם, כתב למעלה מ-30 ספרים, וקיבל עשרות תארים אקדמיים של כבוד.
ספרו "האדם מחפש משמעות" נמכר במיליוני עותקים ותורגם לעשרות שפות. הוא נחשב לטקסט חובה בפסיכולוגיה, פילוסופיה ובתחום ההתפתחות האישית. המסר המרכזי של פרנקל – כי גם כאשר כל נלקח מאיתנו, עדיין שמורה לנו החירות לבחור כיצד להגיב לחיים – ממשיך להדהד בקרב דורות רבים.
פרנקל נפטר בשנת 1997, בגיל 92, כשהוא מותיר אחריו מורשת של תקווה, עוצמה ועמידה מול קשיים באמצעות מציאת משמעות.
