מוהנדס קרמצ'נד גנדי, המוכר יותר בכינויו "מהטמה" (נשמה גדולה), נולד ב-2 באוקטובר 1869 בעיירה פורבאנדר שבמדינת גוג'ראט בהודו. משפחתו השתייכה למעמד הפוליטי והכלכלי הגבוה, מה שהקנה לו חינוך טוב. בגיל 19 נסע ללמוד משפטים בלונדון, שם התוודע לרעיונות מערביים של צדק וזכויות אדם, ששימשו לו השראה להמשך דרכו הפוליטית.
גנדי חזר להודו בשנת 1891, אך חיפושיו אחר עבודה לא צלחו. זמן קצר לאחר מכן הוזמן לדרום אפריקה כדי לייצג לקוחות הודים. במהלך שהותו שם נחשף לאפליה הקשה ממנה סבלו הודים ומיעוטים אחרים, והחל להנהיג מאבקים ציבוריים למען זכויותיהם. שם התפתחו עקרונותיו של מאבק לא-אלים, הידוע בשם "סטיאגרהא".
בשנת 1915 חזר גנדי להודו והוביל את המאבק לעצמאות מהשלטון הבריטי. המאבק היה מבוסס על עקרונות של אי-אלימות, התנגדות פסיבית, ומחאה המונית, שזכו לתמיכה רחבה. הוא ארגן פעולות של מרי אזרחי, שביתות רעב, ותהלוכות, שכולן התמקדו ביצירת שינוי בדרכי שלום.
גנדי נרצח ב-30 בינואר 1948, זמן קצר לאחר שהודו השיגה את עצמאותה. מורשתו ממשיכה להוות השראה לתנועות זכויות אדם ברחבי העולם.
מורשתו של גנדי
מהטמה גנדי נחשב לדמות מרכזית במאבק לשחרור הודו מהשלטון הבריטי, אך תרומתו אינה מצטמצמת רק לשחרור לאומי. גנדי ייצג עקרונות אוניברסליים של זכויות אדם, צדק, ושוויון שהיווה השראה לתנועות רבות ברחבי העולם.
המאבק באלימות באמצעות שלום
היסוד המרכזי בהגותו ובפעילותו של גנדי היה הרעיון של "אהימסה" (אי-אלימות). הוא האמין שבכוחם של אנשים להיאבק בעוולות ובדיכוי מבלי לפנות לאלימות, אלא באמצעות התנגדות שקטה ומוסרית. הוא הנהיג את העם ההודי במאבקים רבים ללא שימוש בכוח פיזי, אלא בהפגנות המוניות ובשביתות רעב. דרך זו הייתה חסרת תקדים בהיסטוריה, והוכיחה את כוחה כשהובילה לשחרור הודו.
צדק חברתי ושוויון
גנדי לא נאבק רק עבור עצמאות מדינית, אלא גם לקידום צדק חברתי. הוא פעל למען שיפור תנאי חייהם של המעמדות הנמוכים, ובעיקר לקידום מעמד ה"טמאים", מעמד שנחשב לשולי בהודו. הוא קרא לשוויון זכויות מלא בין המעמדות ובין הדתות השונות, והתנגד נחרצות לגזענות ולאפליה מכל סוג.
השפעתו העולמית
תרומתו של גנדי חרגה מגבולות הודו והפכה לסמל עולמי של מאבק לא-אלים. מנהיגים כגון מרטין לותר קינג ונלסון מנדלה שאבו השראה מהשיטות ומהעקרונות של גנדי במאבקיהם לשחרור ולשוויון בארצותיהם. תורתו של גנדי, המבוססת על דיאלוג, קבלה הדדית והגנה על זכויות האדם, היוותה בסיס לתנועות זכויות האדם של המאה ה-20.
גנדי האמין שבאמצעות שלום ניתן להשיג שחרור וחירות, רעיון שהפך אותו לדמות מוסרית עולמית. עד היום, הוא מהווה מקור השראה לתנועות החותרות לשלום ולשוויון.
