לפי התיאורטיקן סטנלי פיש, הפרשנות אינה פעילות אינדיבידואליסטית, אלא פעילות קהילתית. במילים אחרות, משמעות אינה טבועה בטקסט, אלא נוצרת על ידי הקהילה הפרשנית העוסקת בו. אפשר להשוות באופן פיגורטיבי את הרעיון של פיש של "קהילות פרשניות" למשחק "טלפון שבור". בדיוק כמו שמסר שנלחש מאדם לאדם יכול להשתנות ולהתפתח תוך כדי שהוא עובר דרך אנשים שונים, המשמעות של טקסט נבנית ומשוחזרת כל הזמן על ידי הקהילה הפרשנית העוסקת בו. כל אחד מחברי הקהילה מביא את נקודת המבט שלו, ההטיות והחוויות שלו לתהליך הפרשנות, ויוצר הבנה דינמית ומתפתחת כל הזמן של הטקסט.
תפיסת הקהילות הפרשניות של פיש מאתגרת את המושגים המסורתיים של כוונה מחברת והרעיון של משמעות קבועה בטקסט. במקום זאת, הוא טוען שמשמעות נבנית ונבנית כל הזמן על ידי הקהילות העוסקות בטקסט. יתר על כן, פיש מאמין שהקהילות הללו אינן קבועות, אלא הן דינמיות ומתפתחות כל הזמן.
מבקרי התיאוריה של פיש טוענים שהיא רלטיביסטית יתר על המידה ומובילה לאובדן משמעות וקוהרנטיות בפרשנות הספרותית. עם זאת, פיש הגן על רעיונותיו וטען כי התיאוריה שלו מאפשרת הבנה ניואנסית ומורכבת יותר של פרשנות ספרותית.
