הישראלים החדשים/ ברוך קימרלינג
מאמרו של ברוך קימרלינג, "הישראלים החדשים", מתרכז בשתי קבוצות חברתיות בחברה הישראלית" הרוסים והאתיופים. לשניהם דפוסי התבוללות" דומים- חיים בפריפריה, דפוסי צריכה משותפים, קו אופנה ייחודי, דיבור בשפתם המקורית וכו'.
עולי רוסיה: גל ראשון בשנות ה-70. גל שני תחילת שנות ה-90. קבוצה זו היא הקבוצה האתנית הגדולה ביותר שעלתה לישראל. (12%)
הגל הראשון הינה הגירה לכודה- רוסיה מצמצמת את אשרות הכניסה אך ישראל מעוניינת בעליית הרוסים מבחינות אידיאולוגיות פוליטיות ושינוי המאזן הדמוגראפי (הגדלת כמות היהודים) אך ישראל לא ערוכה למספר כה רב של עולים. גל זה היה מעוניין באינטראקציה עם החברה הישראלית. הם התוו את התשתית המוסדית והתרבותית שלתוכה הגיע הגל השני. הם יצרו מובלעת רוסית- מקימים עיתונים בשפה הרוסית, את ארגון הפורום הציוני על מנת ליצור בארץ אינטרסים ועזרה הדדית ומאוחר יותר תפקד כארגון גג לארגונים רוסיים שונים.
הגל השני: 720 אלף איש.ההגירה ההמונית נתפסת כמאיימת על פלחים באוכלוסיה הותיקה- המזרחים שהחלו כמובילים חברתיים ואף עולים על האשכנזים (ברמה דמוגרפית) כי:
1. גל ההגירה הוא איום בשוק התעסוקה.
2. משאבים לאומיים שהיו אמורים לזרום לתיקון האפליה מתפנים לעלייה. גם הערבים שהחלו לתפוס עמדות צווארון לבן חוששים מהאיום בתעסוקה. חרדות אלה היוו קרקע פוריה להדבקת סטריאוטיפים שליליים על העולים. סטריאוטיפים אלה חיזקו את הניקור של המהגרים לחברה הישראלית. השתלבותם במציאת דיור וכו' הייתה טובה על אף שלא השתלבו בעבודות לפי מקצועם ולימודיהם הקודמים.
לחוק השבות הגדרה "מיהו יהודי?" רחבה, אך ברישום בתעודות זהות היהדות היא לפי פסק הלכתי מצומצם הרבה יותר, כך מצאו עצמם רבע מהעולים כ"לא יהודים" במדינה יהודית.
תסריטים להמשך:
1. בשל דמיון בין הרוסים למעמד הבינוני האשכנזי יתכן שהצעירים הרוסים ישתלבו בפלח זה.
2. "הבועה הרוסית" תשתמר.
3. שילוב הרוסי הישראלי כחלק מהחברה הישראלית – המשך העברת השפה והתרבות.
עולי אתיופיה: מהווים מיעוט- רק 60 אלף. העלייה הראשונה- מבצע משה- 1984/5, העלייה השנייה- מבצע שלמה 1991.
הגדרתם כיהודים לא הייתה ברורה והם נאלצו לעבור איזשהו טקס גיור.הם מוכנים ופתוחים יותר מרוב המהגרים ב"להסתגל" לחברה הישראלית. האתיופים בעלי מאפיינים שעלולים להעמידם כנחותים:
- צבע עורם
- ספק במוצאם היהודי
- הון אנושי (מבחינת שוק העבודה בישראל דל).
בסיכום "הישראלים החדשים" טוען קימרלינג כי בעקבות טעויות שנעשו בשנות ה-70 עם המזרחיים ישראל מבינה את החומר נפץ החברתי שיש בהגירה זו. האתיופים בניגוד לרוסים רצו להיקלט בחברה הישראלית. כל הקבוצות האלו אינן הופכות את ישראל למדינה רב תרבותית זאת משום שאין הסכמה מוסדית/אידיאולוגית שהיא כזו או שהיא צריכה להיות כזו. ישראל מתפתחת למלחמת תרבויות כי כל קבוצה מנסה להגיע ולהפוך את ערכיה לערכי החברה, לקבל הקצאת משאבים אליה ולשנות.
הישראלים החדשים/ ברוך קימרלינג
