החלום בפסיכואנליזה הוא "דרך המלך" המובילה להבנת התכנים הלא מודעים של הנפש שעולים כאשר ההגנות ישנות. עם זאת, עבור הפסיכיאטר השוויצרי קרל גוסטב יונג, פרשנותו ותפקודו של החלום בנפש שונים מנקודת המבט הפרוידיאנית על חלומות כפי שנוסחה בספרו "פשר החלומות". יונג מסביר למעשה כי התפקיד הכללי של החלומות הוא לנסות להחזיר את האיזון הפסיכולוגי שלנו בעזרת חומר חלומי אשר מחזיר את האיזון הכולל של הנפש שלנו כולה. במובן זה, החלום משתתף בפיתוח האישיות והעצמי, במקביל לחיבור הסובייקט למאגר הדמיוני העצום שהוא הלא-מודע הקולקטיבי. לפי האנליטיקאי תומס ב' קירש, "יונג רואה בחלום תופעה נפשית טבעית ונורמלית, המתארת את המצב הפנימי של החולם [והופך אותו לדיוקן עצמי ספונטני, בצורה סמלית, של המצב הנוכחי של הלא מודע שלו. "
יונג הציע קריאה כפולה כטכניקה לפירוש חלומות. שיטה זו כוללת ניתוח של החלום ברמת האובייקט והנושא, תוך ייצוג החלום כתהליך דרמטי הכולל שלבים המאפשרים לשפוך אור על משמעותו, תמיד אינדיבידואלית אך גם ניתנת לצמצום לסוגיות תרבותיות ואוניברסליות. . שיטת הפרשנות שלו, "הגברה", מאפשרת אפוא להשוות מסרים ודימויים העולים בחלומות למיתוסים ידועים..
החלום בעבור יונג הוא תיאטרון לילה של סמלים, הפקה טבעית של הלא מודע. החלומות הם גם מקום הטרנספורמציה של האישיות והדרך לקראת הוויה שיונג מכנה "אינדיבידואציה". חלומות הם אפוא בליבה של הפסיכותרפיה היונגיאנית שמטרתה, באמצעות לימודה ושיטת ההגברה, לקשר כל אחת מדפוסי החלום לדמיון האנושי, ובכך לפתח את משמעותם עבור החולם.
מתעניינים בלימודי פסיכולוגיה? התחילו כאן
