בעלת הארמון: דמויות, מקום וזמן
הנפשות הפועלות
– מיכאל זאנד, מארץ ישראל, כבן 40 – ספרן.
– דוקטור דורה רינגל, עובדת סוציאלית כבת 40.
– זאברודסקי ("הרוזן"), שומר הארמון כבן 57.
– לנה, כבת 19.
פירוט: סיכום הדמויות ואפיונן במחזה "בעלת הארמון"
אפיון ההתרחשות
מקום: ארמון עתיק באחת מארצות מרכז אירופה.
הזמן: כשנתיים לאחר מלחמת העולם השנייה.
תפאורה: זהה בכל שלושת המערכות. (ספרייה)
זמן ההתרחשות: בין השעות 21:00 ל-24:00 בלילה.
הרקע לכתיבת המחזה
המחזה נכתב בשנות ה – 50. לאה גולדברג סיפרה פעם כי הרעיון של "בעלת הארמון" נולד אצלה כתוצאה מביקור בצ'כיה, בשנת 1947, אשר הזדמן לה לשהות ימים אחדים בארמון, שהמשטר החדש הפך אותו לבית הארחה. בשעת ביקורה זה, הזדמנו בדרכה "שרידי עבר" רבים, בני אצולה שירדו מנכסיהם, ששנאו את הנאצים והתייחסו בביטול ובבוז לסוציאליסטים. "הם שנאו כל עולם שהוא, העשוי להרוס את העולם האידיאלי שלהם". דמותו של הרוזן זאברודסקי היא דמות בעלת שורשים במציאות – סיכום לאנשי האצולה שהכירה. שאר הדמויות שבמחזה, הספרן זאנד, שליחת עלית הנוער דורה והנערה לנה, הן דמויות אופייניות לזמן ולמקום. המחזה "בעלת הארמון" מציג מציאות יהודית אירופאית שלאחר השואה.
התוכן – הנושא והתמה
נושא המחזה – על מה ועל מי נכתב המחזה? על השואה וספיחיה. המחזה מתאר שליחים של עליית הנוער שבאו מא"י להציל ילדים שנקלעו בתקופת השואה ל"ארמונות", שנתיים אחרי מלחמת העולם השנייה, באיזושהי ארץ במרכז אירופה. מבחינת תימה- רעיון, עוסק המחזה במפגש בין תרבויות וניסיון להגיע לפשרה או להכרעה בין ערכיהן של תרבויות אלה. לפנינו עימות תרבותי בעל מספר היבטים:
- החדש מול הישן (עבר מול עתיד).
- היהודי מול הנוצרי.
- הישראלי מול האירופאי.
- יצר החיים מול המוות.
מבנה המחזה
ראו: תקציר מורחב של עלילת בעלת הארמון
המחזה בנוי ממבנה משולש:
- שלוש מערכות.
- מערכות א' ו- ב' מורכבות מהדיאלוגים בין שלוש דמויות:
מערכה א' מתמקדת סביב זאברודסקי ,
מערכה ב' מתמקדת סביב לנה,
ומערכה ג' מפגישה את לנה עם זאברודסקי ובכך נוצר העימות. - כל מערכה מסתיימת בצורה דרמטית.
- המחזה בנוי על ניגודים: קיימים ניגודים בין הדמויות, דעותיהם ומעשיהם
מערכה א' – אקספוזיציה
בה נרמזים רוב הפרטים הקשורים ישירות לעלילה: החזקת ילדים (עמ' 49), רוחות רפאים (עמ' 12), כלים
לשניים (עמ' 14), פתח סתרים (עמ' 27). כאן מופיעים גם המוטיבים החשובים: ארמון, אור, טלפון, קומקום
חשמלי, ספרים, שעון, סערה. גם להוראות הבימוי בפתיחה תפקיד חשוב בהצגת המידע.
כאן מוצגות הבעיות והרעיונות המרכזיים והגיבורים.
לחלק מהפרטים תפקיד של רמזים מטרימים (זאברודקי לא מעוניין שדורה וזאנד יישארו בארמון, לא מעוניין
לתת לדורה לשוטט לבד בארמון, כלים לשניים, שעון קיר במרכז, הספרים במדפים העליונים אינם מאובקים,
דלתות סתרים).
מערכה ב' – העימות, המאבק
המאבק על לנה הופך מציאותי ולא רק רעיוני. כל דמות נאחזת בעמדתה ובתפיסת עולמה.
מערכה ג' – פיתרון, התרה
לנה צריכה להחליט אם להישאר בארמון או לצאת ממנו לחיים אחרים, חופשיים (עמ' 102).
ניגודים במחזה
ראו סיכום מורחב אודות קונפליקטים ב-"בעלת הארמון"
ישן מול חדש: כאן באה לידי ביטוי הזרות של הטלפון והקומקום החשמלי בארמון העתיק והספרים הישנים. הללו זרים לסביבתם שכן הם מייצגים עולם חדש, טכני בתוך העולם הישן של הארמון. הארמון עצמו מתואר כמפואר מאוד וההתרחשות רחוקה מלהיות כזו.
דורה מייצגת מודרניות, זאב' מייצג עולם עתיק.
נעליים ישנות מול בגדים חדשים שזאב' נתן ללנה.
מבחינת גיל זאב' מבוגר, לנה צעירה.
אירופאים מול ישראלים: האורחים המוצאים מקלט בארמון, זרים בו. זרותם של דורה וזאנד מובלטת דווקא משום היותם קשורים בארמון:
זאנד מאהבתו לארמונות ולספריות ישנות ודורה משום שגדלה בסביבה זו. בדבריה, מדגישה דורה את הכמיהה לארצה ולחמסין ומביעה סלידה מן הקור והצינה. זאב' זר למקום בהיותו שומר בו מטעם הרשות בעוד שלמעשה הוא בעליו של הארמון. כמו כן, הוא זר לזמן שהוא שרוי בו, כלומר, בנפשו חי בעבר ובעתיד של אחרית הימים (המלכות הרביעית). לנה זרה למקום בהיותה פליטה וזרה לזמן שכן היא חיה בפיגור של 3 שנים.
יהודים מול נוצרים: השוואה בין מסורת היהדות למסורת הנצרות, אשר באה לידי ביטוי בברית החדשה ובחזון יוחנן. דורה, זאנד ולנה הם יהודים לעומת זאב' הנוצרי אך מעריך את העם היהודי.
חיים מול מוות: אנו עדים כאן, לעולמו של קשיש הדבק בעולם המוות ומנגד לעולמה של צעירה הכמהה לחיים (גם דורה וגם זאנד מביעים זעזוע לאותה מלכות רביעית ומנסים לעודד את הרצון לחיים אצל לנה).
סיכום מורחב: סמלים ומוטיבים במחזה בעלת הארמון
ראו גם: בעלת הארמון – שאלות ותשובות
