טוטמיזם הוא מכלול אמונות, סמלים ופרקטיקות המקשרים בין קבוצה חברתית לבין אובייקט סמלי – הטוטם. לרוב, הטוטם הוא חיה, צמח או אובייקט דומם הנתפס כקדוש או כבעל משמעות ייחודית, ומשמש כסמל למוצא משותף, ללכידות חברתית ולזהות הקולקטיבית של הקבוצה. במערכות טוטמיות, בני השבט או הקבוצה מאמינים שהם קשורים לטוטם שלהם בקשר מיסטי, היסטורי או מטפורי, ולעיתים אף גוזרים ממנו את ייחודם ואת חובותיהם כלפי הטבע והקהילה.
טוטמיזם כתופעה אנתרופולוגית
מבחינה אנתרופולוגית, הטוטמיזם מתאר מערכת יחסים בין האדם והטבע, הנשענת על חלוקה סימבולית בין יסודות טבעיים (כגון בעלי חיים וצמחים) לבין יסודות תרבותיים (כגון קבוצות שבטיות, חוקים וטקסים). בתוך מערכת זו, לכל קבוצה יש טוטם משלה, המסמל את מוצאה המיתי ואת הקשרים החברתיים והדתיים שלה. טוטמיזם נמצא בעיקר בקרב חברות ילידיות בצפון אמריקה, באוסטרליה ובאוקיאניה, ונראה כי מדובר בתופעה שהתפתחה באורח עצמאי בקרב חברות שונות, ולא כתוצאה מהפצה תרבותית בין עמים.
הטוטם כמוקד זהות וקיום
הטוטם אינו רק סמל, אלא יסוד מארגן של חיי הקבוצה. בני השבט אינם רואים בו רק אובייקט מקודש, אלא ישות שממנה הם שואבים את זהותם. במקרים רבים, הם מייחסים לו תכונות מגוננות, מחייבות או אף מטילות איסורים שונים (כגון איסור לצוד או לאכול חיה השייכת לטוטם שלהם). במובן זה, הטוטם משמש גם ככלי ליצירת היררכיות פנימיות ולחלוקת הקבוצה לשבטים או לקלאנים שונים, בהתאם לטוטמים שלהם.
טוטמיזם: דת, סמל או מערכת חברתית?
טוטמיזם אינו תמיד נחשב לתופעה דתית במובן הצר של המילה, אך הוא כרוך בפולחנים, טקסים וסוגים שונים של פולחן סמלי. לעיתים, הוא מתבטא בסגידה לבעלי חיים מסוימים, ולעיתים ביצירת נרטיבים מיתיים המסבירים את מקומם של בני האדם בתוך המערכת האקולוגית והחברתית. הטוטמיזם הופיע בצורות שונות בקרב עמים שעסקו בכלכלה מעורבת של חקלאות וציד, וכן בקרב קהילות ציידים-לקטים, כמו האבוריג'ינים באוסטרליה. ניתן למצוא אותו גם בקרב שבטים רועי בקר, שם הטוטם ממלא תפקיד מרכזי במבנה החברתי ובהבנת יחסי האדם והטבע.
לסיכום, טוטמיזם הוא מנגנון מורכב המשלב יסודות מיתיים, חברתיים וסמליים, והוא ממשיך להוות נושא למחקר נרחב בתחום מדעי החברה והאנתרופולוגיה.
