זיגמונט באומן על מה צריכה המודרניות ללמוד מן השואה

השואה, טוען הסוציולוג זיגמונט באומן, מציבה אתגר שלא ניתן להתעלם ממנו בעבור התפיסה שלנו את המודרניות ואת ההיסטוריה האנושית כולה. בספרו המודרניות והשואה , באומן פיתח את הטענה כי אין לראות בשואה רק כאירוע בהיסטוריה היהודית או כרגרסיה לברבריות הטרום מודרנית. בדומה לתאודור אדורנו, לטענתו של באומן השואה שוברת את ההנחה כי האנושות הולכת ומתפתחת לקראת גרסאות טובות יותר ויותר של עצמה. את השואה אין להבין כנסיגה בתהליך ההתפתחות האנושית אלא, וזה הרבה יותר מפחיד, כתוצאה שלו. יש לראות כי השואה קשורה קשר עמוק עם המודרניות והמאמצים המסדרים שלה. רציונליות פרוצדוראלית, חלוקת העבודה למשימות קטנות יותר וקטנות יותר, הסיווג הממיין של מינים שונים והנטייה לראות בצייתנות לכללים כמשהו טוב מבחינה מוסרית, כל אלה שיחקו תפקיד בביצוע השואה. באומן ציין כי מסיבה זה חברות המודרניות לא הבינו במלואם את לקחי השואה. השואה נראית, לדברי באומן, כמו ציור התלוי על קיר ההיסטוריה האנושית מבלי שלומדים ממנו דבר .