מיני חיידקים רבים הם בעלי כושר תנועה. חיידקים אלה נעים במצעים נוזליים
בעזרת שוטונים. לחיידקים מסויימים שוטון אחד בודד, בעוד שלאחרים מספר רב של
שוטונים, יש והם כולם מרוכזים בקוטב אחד של התא, אך יש והם ממוקמים בשני
הקצוות, או מפוזרים על פני כל שטח התא.
צורות של חיבור השוטונים בסוגי חיידקים שונים. החיידקים צולמו במיקרוסקופ אור רגיל לאחר צביעה מיוחדת המבליטה את השוטונים.
בסיסו של כל שוטון מעוגן בדופן ובקרום התא בעזרת מבנה מיוחד ואילו גופו יוצא דרך הדופן כלפי חוץ. קוטרו של כל שוטון נע בין ) 12-18נ.מ.( ואורכו יכול להגיע עד 20 מיקרונים ואף יותר – זאת אומרת ארוך בהרבה מגוף החיידק עצמו. השוטונים של חיידקים מורכבים מחוט אחד בלבד ובזה הם שונים מאוד
מהשוטונים ומהריסים של חד-תאיים כגון הסנדלית, ושל בעלי-חיים: אלה מורכבים
ממספר רב של חוים המוקפים בקרוים. העובי של שוטון כזה הוא כ-0.2 מיקרון.
השוטונים של החיידקים פועלים כמו מדחף של אנייה. החלק הבסיסי שלהם המעוגן בתוך הדופן ובקרום התא משמש מניע והחלק החיצוני של השוטון מסתובב במהירות גבוהה וגוף החיידק מסתובב בכיוון הנגדי. התנועה הסיבובית הזאת דוחפת את החיידק קדימה. בעזרת מנגנון התנועה יכול החיידק לנוע ממקום למקום ולהגיע אל הסביבה המתאימה ביותר מבחינת ריכוזי חומרי מזון, ריכוז החמצון וכו'. כך,למשל, ינועו חיידקים אנארוביים )החיים בהעדר חמצן( ינועו לכיוון ריכוז החמצן הנמוך ביותר.
כדאי לציין שקיימים גם חיידקים חסרי שוטונים שהם בעלי כושר תנועה. חיידקים אלה זוחלים על גבי מצעים מוצקים, אך אין הם מסוגלים לנוע במצעים נוזליים.מנגנון התנועה הזוחלת הזאת אינו ידוע.
חזרה אל: סיכומים בביולוגיה \ מיקרוביולוגיה
