הנאום האחרון של הרעים בספר, אם אנו מדברים על שלושה מחזורי ויכוחים; המחזור הזה או שהוא קטוע באמצע – ייתכן והדברים נעלמו. זה שזה קטוע ; או שזה חלק נעלם או שיש פה ביטוי ספרותי.
א וַיַּעַן, בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי; וַיֹּאמַר.
ב הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ; עֹשֶׂה שָׁלוֹם, בִּמְרוֹמָיו.
ג הֲיֵשׁ מִסְפָּר, לִגְדוּדָיו; וְעַל-מִי, לֹא-יָקוּם אוֹרֵהוּ.
ד וּמַה-יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם-אֵל; וּמַה-יִּזְכֶּה, יְלוּד אִשָּׁה.
ה הֵן עַד-יָרֵחַ, וְלֹא יַאֲהִיל; וְכוֹכָבִים, לֹא-זַכּוּ בְעֵינָיו.
ו אַף, כִּי-אֱנוֹשׁ רִמָּה; וּבֶן-אָדָם, תּוֹלֵעָה.
בגדול מה שהוא אומר – לא נכנס לעניינים ספציפיים! אלא סיסמאות שה' גדול והאדם הוא קטן. זה דומה לרעיון שהיה לנו קודם אצל צופר. יש פה סיומת שמתמצת במשפט אחד את המשפט של הרעים לאיוב – ה' גדול והוא קטן ולכן אין לו שום סיכוי מולו.
חזרה אל סיכום ספר איוב
