- שני הפס' הראשונים של סיפור קין והבל הם אקספוזיציה–
שמות הגיבורים- אדם וחוה, קין והבל. זוהי הלידה הטבעית הראשונה בעולם.
זמן- לאחר הגירוש מגן עדן.
מקצוע (משלח יד) – הבל- רועה צאן (נוודות), קין- עובד אדמה (יציב שורשי, נטוע במקום אחד).
לאחר שקין נולד חוה אומרת "קניתי איש את ה'"- קניתי =
אפשרות 1: יצרתי אדם עם ה', בעזרתו. חז"ל- "3 שותפים באדם"- אביו ואימו שנותנים לו את הגוף ואלוהים שנותן לו את הנשמה.
אפשרות 2: קניתי איש מאת ה',
אפשרות 3: קניתי איש שיעבוד את ה', שילך בדרכיו.
ברוב הסיפורים המקראיים שמסופר על לידה ומתן שם, האם היא הנותנת את השם (גם לילדי השפחות).
בלידת הבל אין הנמקה לשם. זהו חוסר סימטריה. הבל= כלום, ריק, אד היוצא מין הפה, שטות, דבר חולף.
זוהי המילה המנחה בקהלת.
האם היא ניבאה את זה שהבל ימות ויחלוף מהר מן העולם? כנראה שלא.
לפי הרמב"ם– אחרי שנולד הבל חוה הבינה ש"קניין האדם להבל דמה". אולי לאחר שראתה את העולם, הבינה שקניין האדם, הרכושנות, אינה שווה.
עבודת אדמה- עיסוק בצומח, עבודה שורשית, עבודת כפיים קשה, תלות מוחלטת בחסדי שמיים. רעיית צאן- עיסוק
בבעלי חיים- נחשב עיסוק גבוהה יותר. נדודים, חוסר שורשיות, סכנות, דורש מנהיגות, עצמאות, יכולת הישרדות.
רעיית הצאן משמשת בתנ"ך כדימוי למנהיגות- משה לפני תפקידו כנביא היה רועה צאן, ולאחר סיום תפקידו אומר לה' למנות מנהיג חדש.- "ולא תהיה עדת ה' כצאן שאין להם רועה". בתהילים כ"ג- מזמור לדוד "ה' רועי לא אחסר".
|
סדר אזכור הדמויות: הפרט הראשון עליו מסופר הוא הולדת קין ואח"כ הולדת הבל. (יום הולדת בתנ"ך הופיע רק פעמיים- של פרעה ושל נכרי בספר יחזקאל). הפרט השני- מקצוע הבל ואח"כ קין.
הפרט השלישי- הבאת מנחה- ע"י קין ואח"כ ע"י הבל.
הפרט הרביעי- תגובת ה'- קודם להבל ואח"כ לקין.
הסיפור פותח בקין ומסיים בקין כיוון שבו הוא יתמקד. קין הוא הבכור ולכן הוא מופיע ראשון בסיפור על הלידה ובהבאת המנחה.
בעיסוק ובתגובת ה' הבל מופיע ראשון- זה אולי בא לרמוז שראיית הצאן נחשבת יותר מעבודת האדמה וכן שהמנחה של הבל נחשבה יותר משל קין.
"ויהי מקץ ימים"- יכול להיות שנה, תקופה.
"ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' "- לא מסופר שקין הביא מבכורות פירותיו.
"והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלביהן."
- יש חוסר סימטריה בהצגת המנחות. בספר בראשית יש כמה אסימטריות בהצגת דברים-
בבראשית פרק כ"ט, בהצגת רחל ולאה- "ועיני לאה רכות ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה".
בראשית פרק כ"ה, פס' כ"ז– "ויהי עשו איש יודע ציד, איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים". לכאורה מציגים את שני האחים בצורה מקבילה, אך עשו מוזכר ע"י עיסוקו ואילו יעקב ע"י אופיו ועיסוקו.
- כשיש בתנ"ך חוסר סימטריה צורנית, היא באה להעיד על חוסר סימטריה מבחינה תוכנית, עניינית מהותית. הכתוב רוצה לומר שאין מה להשוות בניהם, הם שונים באיכותם, בטיבם.
לכן מנחתו של הבל הייתה טובה יותר, לא רק באיכותן, אלא ע"פ הירש והופמן, גם ע"פ יחסם לאל, באמונתם, בכוונת הבאת הקרבן- יציאת ידי חובה או הודיה עמוקה.
"וישע" = ויקבל- ה' קיבל את מנחת הבל ולא את מנחת קין. קין התעצבן על כך מאוד.
כיצד יודעים מתי מנחה מתקבלת ומתי לא? יתכן שירדה אש מהשמים וקיבלה קורבן אחד ולא את השני.
קין הביא קודם את הקורבן והבל הביא גם הוא- אולי חשב שהקורבן של קין לא מספיק.
אלוהים שואל את קין מדוע נפלו פניו- "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ אליך תשוקתו ואתה תמשול בו".
שאת = לשאת, לסבול, נטל, מתנה, סליחה.
מבנה הפסוק- 2 תנאים ו 2 תוצאות או 2 תנאים ותוצאה אחת?
ע"פ רש"י– אם תיטיב את מעשיך, יסלח לך. אם לא תיטיב, החטא יחכה לך עד יומך האחרון.
ע"פ איבן עזרא– אם תיטיב את פניך תוכל להרים את פניך.
ע"פ רמב"ן– אם תיטיב, לא תאבד את מעמדך כבן בכור, את יתרונך על אחיך.
ע"פ רשב"ם– אם תיטיב תוכל לסבול עוונותיך והם לא יכבידו עליך, אם לא תיטיב משא החטאים יהיו לנטל.
לאורך כל ספר בראשית, הבכור הוא לא הנבחר. כדי להיות ראוי למעמד של בן בכור, צריך להוכיח את עצמך- קין והבל, שם חם ויפת, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, ראובן ואחיו.
"ויאמר קין אל הבל אחיו"- מה אמר קין להבל?- זו אחת הדוגמאות הנדירות בתנ"ך בה יש פתיחה לדיאלוג אך תוכן הדיאלוג לא מופיע.
ע"פ מדרש רבה יש 3 כיוונים:
- "בואו ונחלוק את העולם- אחד נטל את הקרקעות ואחד את המטלטלים. זה אמר, הארץ אשר אתה עומד עליה, שלי, זה אמר- מה שאתה לובש, שלי הוא. מתוך כך- קין הרג את הבל. זהו רקע חומרי.
2.- רבי יהושוע דה סכנין– שניהם נטלו את הקרקעות ואת המטלטלים. אלא זה אמר- בתחומי בית המקדש יבנה וזה אמר בתחומי. זהו רקע אידיאולוגי, רוחני.
- יהודה ברבי אמי– על חוה הראשונה היו מדיינים. הויכוח הוא על האישה. זהו רקע רומנטי, מיני.
תשובה זו היא אוניברסאלית ולא ספציפית למקרה זה- 3 סיבות לכל הרציחות בעולם.
ע"פ פרשנות ימי הביניים- רש"י– הם רבו, לא משנה על מה.
האם הרצח היה בשוגג או במזיד? ע"פ רש"י- הרצח היה מכוון- "להתגולל עליו ולהורגו".
ע"פ איבן עזרא– "ויאמר קין הקרוב אליי שאמר לו כל התוכחות שהוכיחו ה'"- כנראה שכשסיפר לו הוא נכעס על כך שוב, ומתוך הכעס הוא הרג אותו. לא כתוב במפורש שזה היה בכוונה תחילה
ע"פ רמב"ן– "ועל דעתי שהוא דבק עם (סמוך ל-) קין הרגו כי רצה להיות ממשיך יחיד כי חשב שלא יולדו עוד ילדים להוריו.
התנ"ך מתאר על דרך המפורש או הראייה באמצעות מעשים- תחושות ורגשות של גיבורים כמעט לא מתוארים.
זהו הרצח הראשון בעולם.
שלב החקירה בהשוואה לחקירת האדם הראשון- "אי הבל אחיך?"- זה על מנת לפתוח עימו בדברים. קין עונה- "לא ידעתי, השומר אחי אנוכי?"- ע"פ המדרש:
- אדם גנב תותים דביקים ואדומים. בעל האדמה שואל אותו מה הוא לקח והוא מכחיש. בעל השדה אומר לו- הרי ידיך מלוכלכות, לא ניתן להעלים זאת.
- אדם גנב כבשה מהעדר ושמה מאחורי גבו. האדם מכחיש אך שומעים את קול הכבשה פועה.
כך גם הבל לא יכול להכחיש את הרצח שביצע.
לפי רש"י– קין חשב שניתן לגנוב את דעת העליונה- שניתן לשקר לאלוהים.
"קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה"- מדוע "דמי" וצועקים" ברבים ו"קול" ביחיד?
- דמים = חיים, צאצאים, זה סימבולי, מטאפורי.
- קין לא ידע כיצד לרצוח ולכן פגע בהבל במקומות רבים בגוף. היו צעקות רבות בשל כך.
"ועתה (מילת מפנה) ארור אתה….נע ונד תהיה בארץ"- זהו גזר ופסק הדין.
מהו העונש של קין? קין היה עובד אדמה, קשור למקום אחד. מעתה הוא יאלץ לנדוד. האדמה לא תצמיח לו כלום.
ע"פ רמב"ן קין נענש ב-3 קללות":
- האדמה לא תיתן ברכתה בעצמה כבעבר.
- האדמה כיסתה על החטא ופצתה את פיה לכן חטאה גם כן. גם כשתעבד את האדמה היא לא תיתן פריה.
- נע ונד תהיה בארץ.
מהו נע ונד?
לפי רש"י– אין לך רשות לגור במקום אחד.
לפי רמב"ן– "שלא ינוח ליבו ולא ישקוט לעמוד במקום אחד ממנה אבל יהיה גולה לעולם כי עונש הרוצחים- גלות." – המצפון יציק לו, הוא לו ימצא מנוח.
ההבדל בין שתי הפרשנויות– רש"י מדבר על משהו פיזי, צו חיצוני שבא מבחוץ, רמב"ן מדבר על משהו רגשי, פסיכולוגי, נפשי. זה בא ממקום פנימי.
מה היחס בין המילים נע ונד? ניתן לראות אותן כמילים נרדפות. אך יש המפרשים זאת כשני דברים שונים- נד- מלשון מנודה, מורחק, נלעג.
תגובת הנאשם: פחד מנקמה של הדורות הבאים שיהיו באנושות.
ע"פ איבן עזרא– עווני = עונשי (כיוון שהוא מתווכח על העונש "גדול עווני מנשוא"). במקומות נוספים בתנ"ך ניתן למצוא את המילה עוון כעונש (שאול ובעלת האוב למשל). הסבר נוסף הוא שקין מתחרט ומודה באשמה ולכן מבקש שיפחיתו לו את העונש – "גדול עווני מנשוא" = גדול עווני מלסלוח.
הסבר של רמב"ן– קין טוען שהעונש שנגזר עליו גדול מידי- העונש הוא נדודים אך הוא מפחד ממוות כתוצאה מנקמה. ע"פ רש"י– קין שואל את אלוהים שאלה- גדול עווני מנשוא? האם עונשי כזה גדול שלא ניתן לסלוח עליו? לכן יש צורך בהקלה בעונש.
גלות היא עונש של רצח בשוגג- עונש של רצח במזיד הוא עונש מוות. כנראה שבגלל שקין לא ידע על השלכות מעשיו (הוא הרי הרוצח הראשון), אלוהים הקל על עונשו.
אלוהים מרגיע ומנחם אותו ונותן לו אות קין שתגן עליו- מה האות? יש אומרים כלב, יש אומרים סימן על מצחו. "לכן כל הורג קין, שבעתיים יוקם"- מי שיהרוג את קין, ינקמו בו פי שבעה- זוהי הרתעה לאחרים מלפגוע בקין.
רש"י חילק משפט זה לשני חלקים- "לכן כל הורג קין ייענש" – לא מפרש את העונש. "שבעתיים יוקם קין"- לא פי שבעה, אלא כעבור 7 דורות. כעבור 7 דורות ינקמו את דמו של הבל.
בהמשך מסופר שקין בנה עיר- אך הוא נע ונד. הוא בנה את העיר לצאצאיו ולא לו. הסבר נוסף הוא שבניית העיר הייתה אינסופית בגלל עונשו להיות נע ונד.
כעבור 7 דורות נולד למך. למך היה הראשון בתנ"ך שמספרים שהיו לו שתי נשים (עדה וצילה)- כל אישה נקראת צרה כי היא מצרה את האישה השנייה.
עדה ילדה את יבל (יושב אוהל) ויובל (נגן) וצילה ילדה את תובל- קין (חרש נחושת וברזל) ונעמה.
השירה הראשונה בתנ"ך היא של למך "כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי"- ע"פ מדרש אחד- הוא מודה באיזשהו הרג, הוא נקם את מותו של הבל בשוגג. הוא אומר שאם קין נענש בשבעה דורות, הוא ייענש לאחר 77 דורות. מדרש אחר אומר שהוא שואל שאלה. נשותיו לא רוצות ללדת יותר ילדים מתוך פחד מחורבן העולם, ממבול- אך למך שואל אותן ממה הן פוחדות- האם מגיע לו עונש? ואם כן- אם לקין דחו את העונש ב-7 דורות, לו יידחו ב-77.
כעבור זמן נולד לאדם וחוה בן נוסף- שת. הוא יהיה ממשיכם ולא קין. את הדורות סופרים לפיו ולא לפי קין. שת- "שת לי אלוהים זרע אחר תחת הבל.."- אלוהים שם לי בן אחר במקום הבל שנהרג ע"י קין.
יש פה הידרדרות של אנושות- החטא של אדם- עבר על "לא תעשה" שמעי, החטא של קין- לא תרצח עדיין לא היה קיים, אך זהו איסור הגיוני, החטא של הציבור- עבודה זרה.
חזרה אל: אמצעים אמנותיים במקרא
