על כמה מתכונות השדה \ פייר בורדייה – סיכום

במאמר "על כמה מתכונות השדה" בורדייה פורט כשבעה מתכונותיו של שדה חברתי קלאסי. הנחת היסוד של בורדייה היא שיש לשדות חוקים כללים ושבכל פעם שחוקרים שדה חדש מגלים תכונות ספציפיות שאופייניות לשדה המסוים ותוך כדי זה מקדמים את ההבנה שלנו על המכניזמים השונים שפועלים בשדות באורח אוניברסאלי למדי.

  1. הגדרה: שדה מוגדר באמצעות הגדרת הפרטים והאינטרסים הספציפיים שלא ניתנים להמרה ע"י פרטים ואינטרסים שמאפיינים שדה אחר. (אי אפשר להציע  לפילוסוף תמריץ של תיאולוג).
  2. הביטוס : לכל שדה יש את ההביטוס שלו. הביטוס זה בגדול מכלול של אמונות. ההביטוס הוא בעת ובעונה אחת תנאי לתפקוד השדה וגם תוצר של תפקוד השדה. השדה, או ליתר דיוק ההביטוס של המקצוען שמותאם לדרישות השדה, יתפקד כמכשיר תרגום להתנהלות בשדה.
  3. מבנה השדה:  מבנה השדה הוא מצב יחס הכוחות בין הסוכנים או המוסדות המעורים במאבק. מבנה השדה נתון גם הוא בסכנה מתמדת: המאבקים שנערכים עליו בשדה הם מאבקים על השגת מונופול על האלימות הלגיטימית המאפיינת את השדה הנתון. בורדייה מדבר הרבה על ההון הספציפי של השדה כשהכוונה הוא שלהון יש ערך רק ביחס לשדה מסוים.
  4. הפיכה: במצב מוגדר של יחס הכוחות, אלה שיש להם מונופול פחות או יותר מוחלט, על ההון הספציפי לשדה, שהוא כאמור הבסיס לעוצמה או סמכות, נוטים לאסטרטגיות של שימור, שבשדות המייצרים נכסי תרבות מגינות בד"כ על האורתודוקסיה, בעוד שאלה המצוידים בפחות הון נוטים לאסטרטגיות של הפיכה. ובקיצור- אלה שיש להם את ההון שמביא לעוצמה ולמונופול בשדה רוצים שימור ואלה שיש להם פחות הון רלוונטי רוצים שינוי. (בנאלי למדי). אלו עם פחות ההון מוציאים את השולטים משתיקתם ומאלצים אותם להיכנס למצב מתמיד של הגנה.
  5. אינטרסים משותפים: לכל האנשים בשדה המסוים יש במשותף מספר מסוים של אינטרסים בסיסיים שהם הכרחיים לקיומו של השדה. מכאן גם תחושת השותפות האובייקטיבית הקיימת מעל לכל היריבויות. אנו נוטים לשכוח, שהמאבק מניח מראש הסכם בין היריבים בעניין המושא עליו שווה להלחם. המשתתפים במשחק תורמים להמשכיותו של המשחק כיוון שהם תורמים לייצור האמונה בערכם של הפרסים. המשחקים החדשים נאמנים לאסטרטגיות של הפיכה, אבל בגלל הפחד שהם יורחקו מהמשחק, יהיו אלה האסטרטגיות שאינן חורגות מגדר גבולות מסוימים: כלומר, הם תמיד יניחו בבסיסן את האמיתות והאקסיומות של השדה. לא יהיה בהן ערעור אמיתי של הנחות יסוד וכו'.
  6. היסטוריה: השחקנים החדשים נדרשים גם הם להכרה מעשית של חוקי המשחק בשדה כיוון שכל ההיסטוריה של השדה והעבר שלו נוכחים בכל פעולה ופעולה. לא מקרה הוא שאחד הסממנים המובהקים להיווצרות של שדה, בנוסף לעקבות שמוצאים ביצירה לקשר אובייקטיבי ליצירות אחרות. ההיסטוריה של השדה היא סממן נוסף לתפקודו.
  7. הבנת היצירה בשדה: סממן זה מתגלה כאשר אי אפשר להבין יצירה בלי להכיר את ההיסטוריה של השדה ממנו היא צומחת. לכן קיימים בעלי מקצוע כמו סוציולוגים, פילוסופים, היסטוריונים וכו', על מנת שיסבירו לנו את הקונטקסט של היצירה ובכך חתנו לה הכרה כאחת. אנשי המדע נותנים לבעיה מסוימת הכרה ועל כן יש לה את הסיכויים לקבל לגיטימציה כללית. כל המהפכנים האובייקטיביסטים מאפשרים לנו לעקוב אחר כוח ההשתנות של השדה במצבו המבודד. כוח זה פועל לא פחות אם כי בצורה פחות בולטת על יצירותיהם של המקצוענים שיודעים מה הם עושים כיוון שהם מכירים את המשחק. מה זה אומר להכיר את המשחק? להכיר את ההיסטוריה שלו ואת הפרובלמטיקה שלו.

 

עוד כמה הערות על הביטוס: העיקרון שביסוד האסטרטגיות הוא לא חישוב רציונאלי אחר רווח ואף לא תמיד חישוב מודע, אלא קשר בלתי מודע בין הביטוס מסוים לשדה המסוים. האסטרטגיות עליהן מדבר בורדייה הן פעולות המנותבות בצורה אובייקטיבית ביחס למטרות שאינן בהכרח התכליות המבוקשות סובייקטיבית. תיאוריית ההביטוס מנסה לבסס אפשרות של מדע הפרקטיקות, שיצליח לחמוק מן האלטרנטיבה של הן של התכליתות והן של המכניות.  ההביטוס, כמערכת הנטיות הנרכשת בחניכות המובלעת או המפורשת הפועלת כמערכת של סכימות יצרניות, הוא גנראטור, מחולל של אסטרטגיות שיכולות להיות מותאמות אובייקטיבית לאינטרסים האובייקטיביים של מחבריהם. ההביטוס פועל באורח לא מודע ועל כן אנשים לא מרגישים שהם מקריבים את עצמם על מזבח החובה.

לעוד סיכומי מאמרים בסוציולוגיה.

חמש תיאוריות מנהיגות קלאסיות

חמש תיאוריות קלאסיות שמנסות להסביר מהי מנהיגות ומה הופך אדם למנהיג. האם מנהיגות היא תכונה מיוחדת, הקשר מסוים, תלות או עניין של כוח?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: