מאחורי מסך הבערות – הצעה לחברה צודקת

התשובה לשאלה "מהי חברה צודקת?" עלולה להשתנות בהתאם לאדם אותה נשאל. אדם עשיר כנראה יהיה בעד חופש כלכלי ואילו אדם עני כנראה יעדיף מערכת שדואגת לחלוקת הון שווה. על מנת לנטרל את ההטיות האישיות בכל מה שנוגע לשאלות של חברה הציע הפילוסוף ג'ון רולס להוסיף לשאלת החברה הצודקת אי ידיעה לגבי מיקומו של העונה בה. במילים אחרות, כאשר אנחנו נשאלים איך לדעתנו צריכה חברה להראות אנחנו צריכים להביא בחשבון את האפשרות שאנחנו נמצא את עצמנו או בצד העשיר או בצד העני שלה, אם תהיה גבר או אישה, שחור או לבן, חכם או טיפש, בריא או חולה, חובב כדורגל או חובב אופרה. לניסוי המחשבתי הזה קרא ג'ון רולס בשם "מסך הבערות", המסך שעלינו לעטות על עצמנו כאשר אנחנו באים לדון בשאלות של פילוסופיה מדינית והניסיון לייצר חברה טובה.

מאחורי מסך הבערות

בספרו "תיאוריה של צדק" טען ג'ון רולס כי לו באמת היינו מתכננים את החברה שלנו ממאחורי "מסך הבערות" היינו ללא ספק מחליטים על חברה הוגנת הרבה יותר מזו שיש לנו כרגע, חברה חופשית יותר ושוויוניות יותר, מה שמעיד לדעתו על ההטייה הלא הוגנת של בעלי כוח בעיצוב החיים החברתיים-כלכליים.

רולס מציע ניסוי מחשבתי: נניח שקבוצת אנשים נקראת לנסח את עקרונות הצדק שעליהם תתבסס החברה כולה – אך יש תנאי חשוב: הם עושים זאת מאחורי "מסך של בערות", כלומר – מצב היפותטי שבו אין להם שום ידיעה על מצבם האישי: לא ידוע להם מה מינם, גזעם, דתם, מעמדם הכלכלי, בריאותם, השכלתם, כישרונותיהם או דעותיהם. גם לא ידוע להם מה יהיה תפקידם או מעמדם החברתי בחברה שתיבנה.

במצב כזה, טוען רולס, אנשים יבחרו עקרונות של צדק שיהיו הוגנים לכולם, כיוון שהם עלולים למצוא את עצמם בכל עמדה חברתית שהיא – עשיר או עני, בריא או חולה, שייך לרוב או למיעוט נרדף.

עקרונות הצדק לפי רולס

לפי רולס, מתוך מסך הבערות ייבחרו שני עקרונות יסוד:

1. עקרון החירות – כל אדם זכאי לחירויות בסיסיות זהות, כמו חופש הביטוי, חופש הדת, שוויון בפני החוק והזכות לבחור ולהיבחר.

2. עקרון השוני – אי שוויון כלכלי או חברתי מותר רק אם הוא לטובת החלשים ביותר בחברה. כלומר, פערים מותרים רק כאשר הם משפרים את מצבן של השכבות הפגיעות ביותר – לדוגמה, עידוד יזמות שיוצרת מקומות עבודה.

בנוסף, על ההזדמנויות להיות פתוחות לכולם באופן שוויוני, ללא קשר לרקע חברתי או כלכלי.

הצדקה רציונלית לצדק

רולס מנסה להחליף את רעיונות הצדק שמבוססים על אמונה דתית, אידיאולוגיה או סמכות חיצונית – בגישה רציונלית-חוזית. כלומר, הוא שואל: אילו עקרונות היו מתקבלים פה אחד אם כל אדם היה בוחר אותם מבלי לדעת באיזו עמדה הוא עתיד להימצא?

מסך הבערות מחייב את האדם להתנתק מהאינטרסים הפרטיים והזמניים שלו, ולשקול את המבנה החברתי בצורה אובייקטיבית ככל האפשר. בכך הוא מהווה תרגיל מוסרי בתבונה, בצניעות ובאמפתיה.

השפעות וביקורת

רולס מציג אלטרנטיבה מוסרית ופוליטית לתועלתנות, ששלטה בפילוסופיה האנגלית במאות הקודמות. בעוד התועלתנות שואפת למקסם את האושר הכללי, גם אם זה בא על חשבון מיעוטים, רולס מציב גבולות מוסריים ברורים: כבוד האדם, זכויות שוות וערובה להוגנות.

עם זאת, יש שחלקו על ההנחה שניתן באמת להפריד את האדם מהאינטרסים, התרבות והזהות שלו. מבקרים מהשמאל טענו כי רולס שמרני מדי ומתעלם ממבני כוח עמוקים; מהצד הימני נטען כי הוא מדכא מצוינות ומעודד אחידות מלאכותית.

רלוונטיות עכשווית

למרות הביקורות, מסך הבערות נותר כלי חשיבתי עוצמתי ומעורר השראה. הוא משמש עד היום בדיונים על צדק חלוקתי, שוויון הזדמנויות, עיצוב מדיניות ציבורית, זכויות מיעוטים וחינוך מוסרי. במסגרות חינוכיות, חברתיות ומשפטיות – רולס מעודד אותנו לשאול: אילו חוקים היינו בוחרים אילו לא היינו יודעים באיזה צד של המערכת ניוולד?

–

השיטה הכי גרועה חוץ מכל השאר: ציטוטים מפורסמים על דמוקרטיה