היום בהיסטוריה: הופעת הבכורה של ג'ני לינד בניו יורק (1.9.1850)

ה-1 בספטמבר, 1850:

הרבה לפני מדונה, בריטני ומיילי, ג'ני לינד מילאה אולמות וקבעה שיאי קופות בכל רחבי ארצות הברית. אולם מה שבאמת מרשים בלינד הוא שהיא הצליחה לעשות את זה לפני שאיש בארצות הברית שמע אותה שרה ולו תו אחד.

אם כך, מדוע עמדו כ-30,000 ניויורקרים על המזח כדי לקדם את פניה של הספינה שהביאה את האופרה השוודית, שעליה מרביתם מעולם לא שמע עד לאותו שבוע?

הטירוף סביב הגעתה של ג'ני לינד לארה"ב נוצר בעיקר בזכות התושיה, שלא לומר ערמומיות, של פי.טי.ברנום שהיה, מסתבר, אמן מכירות לא קטן. ברנום שילם לג'ני לינד מקדמה בסכום דמיוני באותם זמנים של 187,000$ (כ5 מיליון דולר במונחים של ימינו) בעבור מסע ההופעות של באמריקה. מעבר לסכום עצמו שיצר עניין אצל האמריקאים כמו שרק כסף יודע לייצר עניין אצל האמריקאים, ברנום גם הצליח בחוכמה רבה לשווק את לינד להמונים בתור נערה פשוטה עם קול שלא מהעולם הזה שמנצלת את מתת האל הזה על מנת לגייס כסף לצדקה. הציבור האמריקאי, לא בפעם הראשונה ובוודאי לא בפעם האחרונה, בלע כל מילה של הסיפור שמכרו לו.

החלק הכי טוב בתוכנית השיווקית המסחררת של ברנום הייתה שהוא לא באמת שיקר או הפריז לא בכישרון של לינד או בנטיות שלה לפילנתורפיה. כבר בגיל 21 כבשה הנערה הצעירה עם הקול המלאכי את הבמות הגדולות ביותר בצרפת ומולדתה שוודיה. בתוך שנים ספורות הפכה לינד לשם ידוע בכל רחבי אירופה ואפילו ויקטוריה מלכת אנגליה נמנתה על חוג מעריציה.

כך, השילוב בין המוניטין של ג'ני באירופה וכישוריו המופלאים של ברנום כאיש מכירות אפשר ליצור "באזז" סביב ה"זמירה השוודית" שהגיעה לארץ המובטחת.

הפריט הראשון ברשימת המטלות של ברנום היה למצוא אתרים מתאימים להופעה בסדר גודל כזה. אחרי חיפושים ותהפוכות לינד וברנום לבסוף בחרו ב-Castle Garden בניו-יורק כאתר המתאים לבכורה האמריקאית של הכוכבת האירופית. הביקוש לכרטיסים למופע היה כך כך גדול עד שהוחלט לבסוף כי הם יוצעו לציבור במכירה פומבית. הכרטיס הראשון שנמכר גרף את המחיר האסטרונומי של 225$ (כ-6,200 דולר בימינו, כ-24,000 ש"ח).

בכל מקום אליו הגיעה לינד בהמשך מסע ההופעות שלה היא זכתה לקבלת פנים של המונים היסטריים שכמותם לא נראו ולא יראו בארצות הברית עד שארבעה חבר'ה צעירים מליברפול יגיעו אליה, מאה שנים לאחר מכן. לא כולם היו שותפים להתלהבות, בייחוד לא אחרי המופע שאותו סיכם המשורר האמריקאי ולט ויטמן ב-"אה". אולם על פי רוב ההופעות של לינד זכו לביקורות משתפכות.

לינד תרמה חלקה ניכרים מההכנסות שלה לצדקות אמריקאיות, מה שהפך אותה כמובן לפופולארית עוד יותר. הנדיבות והקשר שהיא הצליחה לייצר עם הקהל האמריקאי הפכו אותה ליקירת האומה. בתי ספר וגשרים נקראו על שמה וכל מוצר החל מויסקי ועד כובעי נשים ניסה לקדם את מכירותיו באמצעות שימוש בדמותה.

אבל בשלב מסוים זה היה פשוט יותר מיד ללינד. ב-1952, שנתיים לאחר הגעתה לארצות הברית, הוא הודיעה על נישואיה לנגן הליווי שלה ומעבר לאנגליה. עם שובה לאירופה לינד מיעטה לשיר בפומבי והיא לרוב הסתגרה בביתה עם בעלה. ב-1887 היא נתנה הופעה אחת אחרונה לפני שמתה כמה חודשים לאחר מכן מדימום מוחי בגיל 67. לינד הייתה הדוגמא אולי הראשונה אבל בהחלט לא האחרונה בהיסטוריה לכוכבת-על שהשיגה הצלחה מסחררת דרך שילוב של כישרון ויחסי ציבור מעולים, הצלחה שבסופו של דבר גמרה אותה.

שש סיבות לכך שאין חופש בלי הגבלת כוח

הסכנות שבכוח בלתי מוגבל והשפעותיו ההרסניות דרך דוגמאות היסטוריות, פילוסופיות ופסיכולוגיות ולמה אין חופש אמיתי בלי הגבלת כוח.

עצות לפרודוקטיביות מאריך פרום

האם להיות עסוק זה להיות פרודוקטיבי? לפי אריך פרום, פוריות אמיתית היא לא לעשות הרבה אלא לממש את מי שאנחנו דרך מה שאנחנו עושים

עוד דברים מעניינים: