סיכום: מדיניות הנהגת היישוב כלפי המנדט בזמן מלה"ע 2

עם פרוץ המלחמה היישוב היה בדילמה קשה; האם יש להמשיך להיאבק בבריטים או שמא מוטב להצטרף למאמץ המלחמתי? בן גוריון היטיב להציג את העמדה המורכבת של התנועה הציונית בימי המלחמה באומרו  – נילחם בבריטים כאילו אין מלחמת עולם ונסייע לבריטים כאילו אין שלטון זר בארץ ישראל.

עם פרוץ מלחמת העולם ה-II הישוב היהודי בא"י נאבק בספר הלבן של מקדונלד באמצעות עלייה בלתי חוקית לא"י והמשך פעולות התיישבות , ולא באמצעות נשק על מנת לא להפריע לבריטים במלחמה.

שיתוף פעולה:

היישוב היהודי שיתף פעולה עם הבריטים כדי להחליש את האויב הנאצי.  הישוב היהודי קיווה , כי שיתוף הפעולה ישפיע על ממשלת בריטניה לבטל את הספר הלבן ה-II ויגרום לבריטניה להכיר תודה ליישוב היהודי בתום המלחמה ויעניק לו הטבות מדיניות. בנוסף, כך חשו אנשי היישוב כי הם תורמים למאמץ המלחמתי ולא נותרים אדישים מול אחיהם באירופה.

אופן שיתוף הפעולה:

א. הגיוס לצבא הבריטי- עם פרוץ המלחמה התגייסו מאות מבני היישוב לצבא הבריטי. רובם התגייסו לחייל החפרים ולחמו בצרפת וביוון , ורבים נפלו בשבי. כתוצאה מכך ארגון ההגנה כיוון את המגויסים ליחידות שירות. במקביל הצטרפו כ-30 אלף לתנועות התנדבות של הצבא הבריטי, בתמיכת מוסדות הישוב. הם שירתו בכל יחידות הצבא הבריטי: חילות התותחנים, ההנדסה, הרפואה, חילות האוויר והים ופלוגות התובלה. היו אף פלוגות עזר לנשים. לאורך כל תקופת הגיוס התנהל ויכוח בישוב בשאלת ההתנדבות להתגייס. רבים טענו , כי הגיוס יחליש את הכוח העברי בא"י  וכי יש להתגייס להילחם רק בא"י ולא מחוצה לה.

היה ברור בישוב , כי חובה להשאיר בארץ גרעין מגן של לוחמים. הישוב התלבט בשאלה באיזו מידה יש לעודד אנשים להתגייס ובאיזו מידה יש לעודד אנשים להישאר בארץ. במשך כל זמן המלחמה , לחצו המוסדות הציוניים על הבריטים להקים גוף לוחם יהודי עצמאי תחת פיקוד יהודי ,שיהיה כפוף לפיקוד עליון בריטי. הממשלה הבריטית סירבה  להקים דיוויזיה יהודית נפרדת, מחשש שיהודים ידרשו את ביטול הספר הלבן ה-II לאחר המלחמה, ומחשש כי כוח זה יהיה להם לעזר למאבקם נגד הבריטים עם תום מלחמת העולם השנייה.  הבריטים הסכימו להקים פלוגות חיל רגלים יהודיות לצד יחידות ערביות , ונוצרו 15 פלוגות כאלה , שכל אחת מנתה כ-200 איש. ב-1944 הסכימה הממשלה הבריטית להקמת חטיבה יהודית עצמאית- "הבריגאדה".

ב. סיוע לבריטים במישור הכלכלי-  התעשייה העברית הצעירה סייעה בייצור חלקי חילוף , גלילי תיל, מכשירי ניווט , ברגים, מנופים, מכבשים, תנורי חימום ועוד מוצרים רבים. תעשיית הטקסטיל סיפקה רשתות, חבלים, משי למצנחים , חגורות , פרטי לבוש וכו'. "סולל בונה" הייתה החברה הגדולה מכולן. מאות נהגים סייעו לתחבורה הבריטית.

ג. סיוע צבאי- יחידות צבא קטנות נשלחו לדרום לבנון ולסוריה. יכולת ההתמודדות עם ערביי  א"י פחתה , וכוחות ההגנה הצטמקו עקב הגיוס לצבא הבריטי.  בלחץ הפעילים בהגנה, שהנהיג המפקד יצחק שדה, ובהסכמת הבריטים, נוסדו הפלוגות הראשונות של הפלמ"ח ב-1941. מטרת פלוגות המחץ הייתה לפעול נגד כוחות לא סדירים (ערביי א"י) ונגד כוחות סדירים (הנאצים) .בעת התפרעות בארץ, הוטל על הפלמ"ח להיכנס למערכה ולתפוש אזורי הגנה. במקרה של תקיפה מבחוץ  הוטל על הפלמ"ח לפגוע בעורף האויב, בדרכי התחבורה שלו, בשדות תעופה ולסייע לכוחות בעלות הברית. איש הצבא הבריטי ווינגייט אף סייע לפלמ"ח לבסס את טכניקת הלחימה המיוחדת של התקפה בשטח פתוח.

ראו: שנות השלושים ומלחמת העולם השנייה

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון

עצות לפרודוקטיביות מאריך פרום

האם להיות עסוק זה להיות פרודוקטיבי? לפי אריך פרום, פוריות אמיתית היא לא לעשות הרבה אלא לממש את מי שאנחנו דרך מה שאנחנו עושים

עוד דברים מעניינים: