ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל הגן – סיכום

פסיכולוגיה התפתחותית: ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל הגן – סיכום

הסיכום להלן  הינו חלק מקובץ הסיכומים בפסיכולוגיה התפתחותית וכן חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה .

1. הישגים חברתיים

א. חקירת העולם נובעת מסקרנות טבעית.

ב. יחסי חברות אמיתיים עם קבוצת השווים.

ג. שליטה וויסות עצמית.

ד. הזדהות עם מבוגרים.

ה. עצמאות ויחס כלפי ההורים.

2. ציוני דרך בהתפתחות החברתית והרגשית

א. היחסים עם הזולת

– היחסים עם קבוצת השווים מפתחות כשרים חדשים (כגון: הוגנות והדדיות), יחסים עם האחים ותגובות חיוביות מצד הזולת.

– אחים מקנים מסגרת מיוחדת לצורך התפתחותם של הילדים.

ישיר– טיפוח משחקים דמיוניים.

עקיף– התבוננות והקשבה בזמן שהאח מקיים יחסי גומלין עם האחר.

ב. מעבר לעצמאות

לפי אלברט, יעילות עצמית נובעת מהתנסויות חוזרות בעשיית דברים.

– מיומנויות מוטוריות מאפשרות לילדים לבצע דברים, כגון: טיפוס.

– שפה ויכולות קוגניטיביות אחרות המאפשרות לילד לחשוב ולתכנן.

– מיומנויות פתרון בעיות נובעת מהיכולת להתגבר על עיכובים ותסכולים.

– היכולת לדמיין מאפשרת לילד להכיר בכוחם של המבוגרים השולטים בעולם.

קשיים

I. תלות אינסטרומנטלית- תלות במבוגר על מנת לבצע מטלה החורגת מיכולותיו.

II. תלות רגשית- תלות יתר לצורך קבלת חיזוקים ותשומת לב מהמבוגר.

ג. שליטה וויסות עצמי- היכולת לעכב פעולה פיסית עד לקבלת אישור מהמבוגר.

I. שליטה מאומצת- היכולת לעכב תגובה של יכולת מסוימת.

II. ויסות עצמי- היכולת לכוון ולשנות את ההתנהגות והרגשות על מנת להגיב בהתאם למצב.

הפסיכולוגית אלינור מקובי ערכה רשימה המחולקת לשניים:

– היכולת להרהר בפעולותיו של האדם דרך הכוונתם לדרכים רצויות.

– היכולת לעכב פעולות, לשאת תסכולים וכו' בהתאם לדרישות החברה.

רשימה

– לשקול תוצאות עתידיות לפני עשייה.

– לחשוב על דרכים אפשריות על מנת לעקוף מכשול מסוים.

– היכולת להתרכז ולהתמקד לצורך הגעה ליעד רצוי דרך חסימת מחשבות.

– שליטה ברגשות כאשר נכשלים בפעילויות חשובות מקטין את ההסתברות להתפרצויות זעם.

– לבצע יותר מדבר אחד בו זמנית.

3. הילדים מפתחים את היכולת להיות מודעים לעצמם בגלל היותם בני אדם.

א. שינויים בהבנה עצמית

– בסוף תקופת הגיל הרך, הילד מסוגל לייצג את עצמו דרך התנסויות מידיות, כגון: אכילת תפוח, עלייה במדרגות וכו'.

– בגיל הגן, הילד מייצג מגוון התנסויות ומסוגל להחליפן.

לפי דני וולף, הילדים מסוגלים "להפריד" בין ההיבטים השונים של ההתנסות, ולכן הם מעלים את תחושת העצמי.

מגבלות

– קושי בהבנת היותם אדם אחד כאשר הם נמצאים במצבים מנוגדים, כגון: נחמד מול מעצבן.

– קושי בהבחנת ההתנסויות השונות ואיחודם.

ב. קביעות והערכה עצמית

I. קביעות עצמית– העצמי ממשיך להתקיים למרות השיבושים ביחסים.

הפנמת כללים ——-> ערעור והרגשת אשמה ———>ייחוד מחדש עם ההורים

II. הערכה עצמית– מחשבות והרגשות חיוביות נובעות מיחסי גומלין חיוביים עם הזולת.

ג. המין והעצמי

התפתחות המושג העצמי המבוסס על המין נובע משלושה דברים:

I. אימוץ התנהגות טיפוסית למין התואמת לציפיות התרבותיות.

II. תפקיד המין– הכרת הסטריאוטיפים התרבותיים מבוססת על הבשילה הקוגניטיבית והתנסויותיהם של הילדים.

III. מחויבות רגשית בגיל הגן

הילדים מבינים שהמין נשאר קבוע למרות השינויים השטחיים (כגון: בלבוש), ולכן היא עשויה להופיע לפני הופעתם של מושגי השימור.

תיאוריות

– לפי האסכולה החברתית, ההתנהגות הטיפוסית למין נובעת מחיזוקים ועונשים שהילדים מקבלים.

– לפי התיאוריה הקוגניטיבית, הילדים לומדים על הקטגוריות של הזכר והנקבה דרך האובייקטים וההתנהגויות השייכים לכל אחת מהן.

– לפי תיאוריית סכמות המין, יצירת מושג המין משפיע על התנהגותם של הילדים.

– לפי התיאוריה הפסיכואנליטית המדגישה את יחסיו של הילד כלפי הוריו, הילד מאמץ את התנהגותו, גישותיו וערכיו של ההורה על מנת לדמות לו.

דוגמא לדעה: ננסי צ'ודורו טוענת שהבנות מגדירות את מינן בהסתמך על נק' הדימיון עם אימן.

ראה גם: מאגר מושגים של ההתפתחות החברתית והרגשית בגיל הגן

כאן באתר תוכלו למצוא עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקבל מידע אודות לימודי פסיכולוגיה.